יום שני, 24 באפריל 2017

יום השואה מטרת כספי הפיצויים

יום השואה
כבן דור שני לשואה, גורם לי להרהר בכל הנדבות שמנהיגי המדינה מעניקים לאורך כל השנים לשרידים האחרונים של ניצולי השואה שנותרו בחיים, האם יתכן שקשישים ניצולי שואה יחשבו אם צריך לקנות תרופות או אוכל במעט הכסף שנותר מקצבתם? מיותר לציין, כי הכספים הרבים שהעבירה גרמניה כמתן פיצויים לניצולי השואה, כספים אלו שייכים לניצולים, המדינה לא עושה להם טובה. הגרמנים העבירו כספים למדינה כפיצוי לאובדן חיים לנזקים שהנאצים גרמו ולמעשה המדינה שילמה רק על נכויות, וביתרת הכסף השתמשה המדינה לצרכיה כמדינה בהתהוות (לבניין הארץ).


ניצולי שואה




הגרמנים שילמו למדינת ישראל פיצויים חד פעמיים שנועדו עבור ניצולי שואה וכמו כן על נכויות שנגרמו לניצולי השואה כל משפחתו של אבי שמעון ששרדו את המחנות. אבי שמעון לבקוביץ ז״ל ששרד את מחנות הכפייה הגרועים ביותר ואף את אושוויץ, שאיבד את כל משפחתו הוריו, אחותו אסתר היחידה, סביו, דודיו .בביתנו לא דיברו הרבה על השואה כנראה שזה היה כואב מידי עבור אבי, הרבה ,אימי דיברה יותר על הטראומה שחוותה עת שאמא ואביה אספו בעגלת רתומה לסוס את הילדים והתינוקות שניצלו בזכות שמיכת הפוך הענקית שכיסתה אותם ובזכות תושייתה הרבה של אמא ברחו מפולין לרוסיה וחיו תקופה ביער בסיביר וניזונו מעושרו.
בילדותי המצב הכלכלי לא היה טוב, היו קשיי פרנסה, באותם זמנים לכולם היו קשיים, המדינה הייתה צעירה, לא ידעו כל כך איך להתייחס בכלל לניצולי שואה רבים גם הרימו גבה על הניצולים ששרדו . עזרה הם לא קיבלו מאף אחד כמו
שבימינו ילדינו זוכים לעזרתנו באופן טבעי. בזמנו בתמימותי שאלתי את אבי הרי הגרמנים רצחו את משפחתך והם נתנו פיצויים מדוע אתה לא מקבל פיצוים מהגרמנים כיתום, תשובתו הייתה שהממשלה לא נותנת פיצויים על אובדן חיי אדם אלא רק על נכויות . הם ביקשו טפסים כאילו המספר שהטביעו בזרועו לא הווה הוכחה מספקת לסיבלו הוציאו את נשמתו שאלתי אותו אבא אתה הרי לא כל כך בריא הרי יש לך מועקות ושירתת בצבא לא מגיע לך עזרה הרי אתה אדם לא בריא כידוע לכם בזמנו היה בושה ללכת לפסיכולוג ולהילחם על הזכויות והממשלה ניצלה את זה, כיום הכספים הרבים שנשארו התאדו במשך הזמן ולא הגשימו את המטרות

המעט שנשאר צריך היה להעביר לדור השני של ניצולי השואה

יום השואה


תמונהתמונה

יום השואה
יום השואה הזה נזכרתי באחד הסיפורים של אבי שמעון לבקוביץ שכל בני משפחתו ניספו בשואה, אבי סיפר בעבר לחברו באידיש את הסיפור הבא: כשהיה במחנה עבודה היה כל כך חלש וחולה מחוסר תזונה ועבודה מפרכת, מכיוון שהיה חייב לקום לעבודה (כי אדם שהיה חולה נשלח מיד למוות), חברו תמך בו במסדר שלא יפול, הוא שמע שמועה כי מישהו החביא גזר מתחת לצריף במחנה. בלילה התגנב עם חברו ובכוחות משותפים ״הרימו חלק מהצריף״ וסחבו את הגזר, מייד אחר כך אבי הבריא וחזר לעבודה, ביום שואה זה החלטתי להנציח את הסיפור המופלא של הגזר שהציל את אבי ממוות, בציור אני מצייר את סיפורו. עבורי זה יום קשה ומלחיץ ביום זה אני מזדהה עם אבי ז״ל שעבר את השואה.

יום שני, 17 באפריל 2017

מסע חיים: מסע חיים שביל ישראל מאחוזם לצומת דבירה

מסע חיים: מסע חיים שביל ישראל מאחוזם לצומת דבירה: שביל ישראל:מאחוזם לצומת דבירה התאריך 25.3.17 בשעה6.15 הסעתי את חבריי השביליסטים לצומת דבירה,במהלך הדרך שוחחתי עם איציק,כשהגענו לצומת דב...

מסע חיים שביל ישראל מאחוזם לצומת דבירה

שביל ישראל:מאחוזם לצומת דבירה
התאריך 25.3.17 בשעה6.15 הסעתי את חבריי השביליסטים לצומת דבירה,במהלך הדרך שוחחתי עם איציק,כשהגענו לצומת דבירה שאלתי את חברי חיים אם הוא היה איתנו ברכב? היות וכל הדרך הוא לא דיבר, לדעתי הוא אגר כוחות כדי שיוכל לדבר במהלך המסלול ואכן כך היה.
מצומת דבירה, נהג מונית לוקח אותנו לאחוזם במחיר 140 ש״ח, חצינו את הכביש, צעדנו עד לבית קשת מרחק של כ-2 ק״מ לערך, חוצים את אפיק נחל אדוריים ומגיעים לחורשת אורנים, ברושים ואקליפטוס, במקום נוצר אגם די גדול מהגשמים הרבים שירדו באזור, פנינת טבע,שווה צילום השקפנו סביב והמשכנו, בדרכנו חצינו את נחל שיקמה והמשכנו לצעוד בשביל כשמימין ומשמאל לנו, שדות שיבולים ואנו מפלסים דרכנו בתוכם. את הדרך לנחל סוד פיספסנו כי טעינו בפנייה,על כן, עקפנו את השדות וניכנסנו בסופו של דבר לנחל סוד, שבהמשך הופך לקניון.אחרי כקילומטר, אתנחתא, קפה בפינג׳ן שלי, סנדוויצים של חיים, הכנסת אויר צח לריאות ונוף מהמם לראש וללב, חזרנו חזרה, מנחל סוד לצומת פניה שמאלה וצעידה עד לתל מגילה,עלינו על התל שהזכיר לי שזו לא הפעם הראשונה שלי שם, אני ומשפחתי ביקרנו בתל בטיול שטח. בתל ישבנו על ספסל למנוחה קצרה והמשכנו ללכת עד שהגענו לסוללה שנותרה שריד, ממסילת הרכבת הטורקית שעברה שם בעבר,נשארו שני תומכים של מסילת הרכבת. בנחל פורה הלכנו לפי סימון השביל,בתוך הנחל ותוך חצייתו משם מגיעים לשמורת פורה, לאחר מכן התקרבנו לכביש 40, פנינו ימינה ו במקביל לכביש 40, המשאיות שעוברות שם לאסוף את החיטה/שעורה, כיבדו אותנו בענני אבק סמיכים ולא נעימים, קטע לא נעים בצעידה.
התקרבנו לפסי הרכבת ולאחר כמה קילומטרים הגענו לתחנת הדלק בצומת דבירה קנינו ארטיקים מצננים, אתנחתא קצרה והביתה לארוחת השבת עם המשפחה.
הלכנו כ25 ק״מ
קטע מספר 28תמונה
אין סימוני פלוס אחת
אין תגובות

יום שני, 10 באפריל 2017

פסח 15.4.22 חג שמח לעם ישראל

חג שמח לעם ישראל
מאחל לכולנו, שמהחג הזה נאכל גפילטע פיש לצד החריימה, נערבב את המאכלים אלו באלו כתבשיל אחד ונהיה לעם מאוחד 

יום ראשון, 9 באפריל 2017

חו''ל זה כאן

חו״ל זה כאן
יום הולדת לאה לבקוביץ
יום הולדת לאה לבקוביץ(ו....)בת 60
התאריך 7.4.17, הוחלט על ידי הבעלים, לפנק את הנשים.
בבוקרו של יום, הגענו אני ולאה לאסוף מפתח תקוה, את לאה ושלומי משם נסענו לבית הקברות, להדליק נרות לסבא שמעון וסבתא נחמה.אחכ נסענו לקיסריה לאכול ארוחת בוקר מפנקת במיוחד ולהסניף מהחלון את ריח הים ויופיו המרהיב.
הישר משם, נסענו לנחל הקיבוצים שכרנו לשעתיים רכב גולף, שלומי הנהג, מסיע אותנו כולל חניות ביניים לקפה בפינג׳ן עברנו את כל הנחלים ולאחר ששבענו מהם, נסענו לצימר קסום בראש פינה. לאחר מנוחה קצרה ולעת ערב, נסענו למסעדה לארוחת ערב בשרית עם כוס בירה ולאורו של נר רומנטי,בירברנו צחקנו ונהננו מהחברותא.
למחרת, השכמנו קום והתפנקנו בארוחת בוקר שהכנו בעצמנו, ארוחת בוקר קונטיננטלית שתינו קפה עוגות היו בשפע, העמסנו לרכב את הציוד ונסענו לאגמון החולה,גם שם שכרנו רכב גולף לשעה וחצי ושוב שלומי המנוסה היה הנהג, צפינו בעופות לסוגיהם השונים, לוטרות וג׳מוסים, שדות של שיבולים, שום ובצל, נוף מדהים וכולו תוצרת הארץ (לא נופל מחו״ל)החזרנו את רכב הגולף ומשם נסענו לשמורת החולה, גם פה נוף פסטורלי,שפע שפמנוניי ענק, לוטרות וצבים למכביר, יצאנו מהשמורה כמובן לא לפני שקינחנו בקפה מהפינג׳ן ונישנושים, אנחנו בדרכנו הביתה שמחים מאושרים ומחשבות על הטיול הבא...