יום חמישי, 21 בספטמבר 2017
לאשכנזים שבינינו
לאשכנזים שבינינו אתם לפעמים מרגישים אי נעימות ומתנצלים לא פעם,בפני אחינו בני עדות המזרח, הגענו למצב כשאומרים לנו
אתם אשכנזים,חלקנו מתחיל להתנצל ולומר לא הסבתא שלי באה מעיראק פרס או מרוקו , העיקר לא לומר אני אשכנזי גאה שאוהב אפילו גפילטע פיש, אוהב רגל קרושה,ולא להחבא בארון לדעתי לא הפלנו לרעה את אחינו הספרדים אלה להפך הדור הקודם למדו מנטליות מערבית ויש להודות בתודה רבה ולא לבכות בתקשורת ולקבל זמן שידור בדעות שעבר זמנן ופג תוקפם
אתם אשכנזים,חלקנו מתחיל להתנצל ולומר לא הסבתא שלי באה מעיראק פרס או מרוקו , העיקר לא לומר אני אשכנזי גאה שאוהב אפילו גפילטע פיש, אוהב רגל קרושה,ולא להחבא בארון לדעתי לא הפלנו לרעה את אחינו הספרדים אלה להפך הדור הקודם למדו מנטליות מערבית ויש להודות בתודה רבה ולא לבכות בתקשורת ולקבל זמן שידור בדעות שעבר זמנן ופג תוקפם
יום שני, 18 בספטמבר 2017
שביל ישראל מתל ערד לערד
שביל ישראל מתל ערד לערד
התאריך 14.9.17, השעה 19.00 בערב, חיים אוסף אותי ואת יאיר מהבית. יאיר כבר ״מת״ לחזור לשביל והשחקן החדש בשביל בנצי ״הזורם״, שנדלק מהסיפורים על השביל והחליט להצטרף ולצעוד איתנו עד אילת.
מגיעים לקניון ערד,השעה 21.00, בערב,מעט אנשים בחוץ, מצאנו איזו מסעדה פתוחה, אכלנו על האש נסענו לתל ערד, השומר פותח לנו את השער, מזג אויר חורפי מקדם את פנינו, רוח קרירה נושבת בחוץ. לקחנו חדר מסודר, שתינו קפה תה צחוקים ונרדמנו.
התאריך 15.9.17 קמים - בבוקר השכמה 6, כל אחד דואג לעניניו,
בסיום הסידורים האישיים,צעדנו לכוון ערד,בדרך עצי שקד מזג אויר מעולה, חונים בפארק ערד, כוס קפה, נישנושים והמשכנו בדרכנו, לאחר מספר ק״מ, הגענו לנחל צאלים,משני צידי הדרך מערות, בנחל אבני חצץ בכל מיני צבעים.
התעכבנו בקניון הנחל, נושמים את האוויר הצח, קצת ירוק סביב.
מגיעים למרכז ערד,נכנסים לבית קפה, לגלידה.
מונית מחזירה אותנו, חזרה לתל ערד.
חיים מציע בספונטניות שנערוך בינינו הצבעה ללכת לטבול בים המלח, מובן שהצבענו פה אחד בעד.נהנינו מאד מהטבילה בים המלח, לאחריה חזרנו חזרה הביתה.
בדרך יאיר,איך לא? רוצה גלידה, שוב כמובן עצרנו בתחנת דלק ופינקנו את עצמנו בגלידה.
לסיכום: השביליסט הטרי בנצי ״הזורם״ שטען,כי הקטע שצעדנו היה טיול קולינרי לדעתי, הוא דיי צודק. חזרנו כל אחד לביתו בשעה 5 לערך והיה ממש סבבה.
התאריך 14.9.17, השעה 19.00 בערב, חיים אוסף אותי ואת יאיר מהבית. יאיר כבר ״מת״ לחזור לשביל והשחקן החדש בשביל בנצי ״הזורם״, שנדלק מהסיפורים על השביל והחליט להצטרף ולצעוד איתנו עד אילת.
מגיעים לקניון ערד,השעה 21.00, בערב,מעט אנשים בחוץ, מצאנו איזו מסעדה פתוחה, אכלנו על האש נסענו לתל ערד, השומר פותח לנו את השער, מזג אויר חורפי מקדם את פנינו, רוח קרירה נושבת בחוץ. לקחנו חדר מסודר, שתינו קפה תה צחוקים ונרדמנו.
התאריך 15.9.17 קמים - בבוקר השכמה 6, כל אחד דואג לעניניו,
בסיום הסידורים האישיים,צעדנו לכוון ערד,בדרך עצי שקד מזג אויר מעולה, חונים בפארק ערד, כוס קפה, נישנושים והמשכנו בדרכנו, לאחר מספר ק״מ, הגענו לנחל צאלים,משני צידי הדרך מערות, בנחל אבני חצץ בכל מיני צבעים.
התעכבנו בקניון הנחל, נושמים את האוויר הצח, קצת ירוק סביב.
מגיעים למרכז ערד,נכנסים לבית קפה, לגלידה.
מונית מחזירה אותנו, חזרה לתל ערד.
חיים מציע בספונטניות שנערוך בינינו הצבעה ללכת לטבול בים המלח, מובן שהצבענו פה אחד בעד.נהנינו מאד מהטבילה בים המלח, לאחריה חזרנו חזרה הביתה.
בדרך יאיר,איך לא? רוצה גלידה, שוב כמובן עצרנו בתחנת דלק ופינקנו את עצמנו בגלידה.
לסיכום: השביליסט הטרי בנצי ״הזורם״ שטען,כי הקטע שצעדנו היה טיול קולינרי לדעתי, הוא דיי צודק. חזרנו כל אחד לביתו בשעה 5 לערך והיה ממש סבבה.
יום רביעי, 6 בספטמבר 2017
פערים בחינוך
פערים בחינוך
מדינת ישראל היא קיבוץ גלויות.
המדינה מורכבת מעולים חדשים שחלקם בא ממדינות נכשלות, שהחינוך שם לא במקום הראשון, מצד שני,יש עולים שהגיעו ממדינות מתפתחות ומבוססות שהחינוך שם בחשיבות ראשונה, אם כך יש עולים מלומדים יותר שהגיעו כבר עם תארים, לעומת עולים שבקושי סיימו בית ספר. ובתוך קיבוץ הגלויות הזה, מובן שיווצרו פערים.
נדרשת סבלנות רבה מכל העולים שמרבים להאשים את המדינה במצבם ומקטרים: ״לא קיבלתי״ ״לא נתנו לי״, ״זרקו אותי״ ועוד...
וכמו כן למתקשים ולחלשים יש לדאוג להדרכה צמודה ולחיזוקם.
מדינת ישראל היא קיבוץ גלויות.
המדינה מורכבת מעולים חדשים שחלקם בא ממדינות נכשלות, שהחינוך שם לא במקום הראשון, מצד שני,יש עולים שהגיעו ממדינות מתפתחות ומבוססות שהחינוך שם בחשיבות ראשונה, אם כך יש עולים מלומדים יותר שהגיעו כבר עם תארים, לעומת עולים שבקושי סיימו בית ספר. ובתוך קיבוץ הגלויות הזה, מובן שיווצרו פערים.
נדרשת סבלנות רבה מכל העולים שמרבים להאשים את המדינה במצבם ומקטרים: ״לא קיבלתי״ ״לא נתנו לי״, ״זרקו אותי״ ועוד...
וכמו כן למתקשים ולחלשים יש לדאוג להדרכה צמודה ולחיזוקם.