סיפורי מתחיל בילדותי בבית אבא אמא, דרך חבורת הילדים בשכונה, אחד מהחבר'ה בא ממשפחה ברוכת ילדים, משפחה שחיה בצניעות נושקת למחסור, מדי פעם נהגתי להזמין את חברי שהיה הבן הבכור במשפחתו לסעודת שבת בבית הורי, לאחר הקידוש המנה הראשונה אותה הגישה אימי הייתה גפילטע פיש חברי אכל ממנה בתיאבון בכייף וכשסיים את המנה קיבל עוד מנה... השנים עברו חלפו, היו שנים של נתק בינינו, כל אחד פנה לדרכו, ביומולדת לגיל 50 שלי חגגנו יום הולדת ואיך לא, כמובן שהזמנתי את חברי מילדות נפגשנו חיבוקים נשיקות, חוויות, לפתע חברי לחש לי באוזן, אתה זוכר שהזמנתם אותי לאכול בימי שישי, אכלתי גפילטע פיש ואגיד לך את האמת אכלתי ונגעלתי, שאלתי אותו; אכלת מנה ועוד מנה מדוע לא אמרת שזה לא טעים לך? המסר החשוב מהסיפור שלי, תהיו נאמנים לעצמכם, אין לי ספק שחברי הטוב, לא ישכח לעולם אותי ואת הוריי שהזמינו אותו מכל הלב לסעודת שבת שכללה גפילטע פיש מעדן מעשה ידיה של אמי ז''ל
יום רביעי, 9 באוקטובר 2024
מוסר השכל
לפני שנים, נסענו עם הילדים הקטנים לבית קפה ביחד עם עוד זוג חברים וילדיהם, אותם חברים צירפו זוג נוסף וילדיהם(שלא הכרנו) לבית הקפה, היה נחמד פטפטנו בכייף תוך שתית קפה ונשנוש קל, לקראת החשבון, ניגש אלי החבר ולחש לי באוזן, שהוא רוצה להזמין את הזוג שצירף לחשבונו ושאני אשלם לחוד, היה נשמע לי מעט מעליב ומאכזב אבל קיבלתי את הדין לא אמרתי מילה ושילמתי את החשבון שממש לא היה גדול ובלעתי את העלבון. לימים... מצאתי את עצמי בסיטואציה בה רציתי להזמין ידיד לקפה ועוגה אבל אז הצטרף אלינו אדם שאני מכיר, הכרות שטחית בלבד ואפילו בקושי את שמו איני יודע, אותו אדם הלא מוכר הזמין לעצמו גם כן קפה ועוגה, הגיע החשבון ואני בא להזמין את ידידי שרציתי להזמין ונזכרתי בעלבון שחשתי בזמנו מהחברים ולא היה לי נעים לשלם רק עבור הידיד שהצהרתי מראש שאני מזמין לקפה ועוגה, נתקעתי בסיטואציה אדם שאני מכיר שטחי אך לא רציתי שייעלב איך אפריד חשבונות? הגיע החשבון התייעצתי עם רעייתי מה לעשות בקשר לתשלום עבור האדם שהתיישב בינינו, רעייתי ענתה אתה זוכר את מה שארע לנו עם החבר, ולכן החלטנו לשלם גם עליו. חייב לציין שאפילו תודה לא קיבלתי ממנו ואפילו שנוצרה הזדמנות להשיב תודה הוא בחר להתעלם ביודעין חשתי עקיצה קטנה. מסקנה...