שביל ישראל מנחל חימר למצד תמר

שביל ישראל מנחל חימר למצד תמר
התאריך25.10.17 יציאה מהבית ב05.30 בבוקר ברכבו של ״הזורם״
לכיוון ערד.
בערד עם מונית לנחל חימר 07.30 חוצים את כביש 258,צועדים על השביל מזרחה, קריר,צועדים בבגדים ארוכים, בעליה קלילה מזרחה, בדרך סוף סוף פוגשים בשביליסטים נוספים, חלקם דוברי אנגלת וחלקם דוברי עברית.
מזג האויר מתחמם, מתחילים להזיע, עוצרים להחליף בגדים לקצרים. בהמשך מימין, רואים בדואי, גמל וחמורים. ממשיכים לעלות בגבעות שחשופות לחום המדברי, חיפשנו מקום מוצל ואין, אך הצלחנו לנצל את מעט הצל מהגבעות וישבנו לאתנחתא בוקר, נהנים מהמטעמים שהבאנו מהבית, מקנחים בקפה ומתוקים. בסיום האתנחתא, ממשיכים לצעוד בעליה תלולה ומשופעת לפחות 15 מעלות, הרגשתי היטב את האוכל ותחושת בחילה ליוותה אותי, למרות הקושי, עברנו את פסגת ההר,צועדים לכיוון ערוץ נחל אשלים, ראינו את ההרס שנגרם לערוץ הנחל,בגלל מי שפכים שזרמו אליו, ממפעל (הלב נחמץ).
בהמשך הדרך, מרחוק רואים ושומעים את המסוע של מפעלי ים המלח. בהגיענו למסוע הרעש בלתי נסבל, ישבנו לאתנחתא נוספת, החברה ביקשו מנוחה וקפה, אמרתי להם שאין טעם לנוח ברעש כזה
ושכדאי שנמשיך ונמצא מקום שקט.
בהמשך פגשנו שביליסטית נחמדה בשם איריס, מורה בשנת שבתון, שוחחנו איתה לאורך הדרך עד מצד תמר, משקיפים על המצודה. מצידה השמאלי של המצד, מבנים נטושים נכנסנו למבנה הנטוש עם איריס השביליסטית שתינו מי תה,מי קפה, ממתקים ואיריס ביקשה להקריא לנו מיומן המסע שלה, קטע שביטא היטב את תחושותיה מהצעידה בשביל, תחושות שגם אנחנו חשים.
לאחר השיחה הנעימה עם איריס, היא לקחה אותנו, להכיר קבוצה שהצטרפה אליה לאחרונה, הקבוצה קיבלה אותנו בתפוחים וקפה, תוך ישיבה על מחצלות, שוחחנו בכייף עם כולם, אח״כ, החבורה המשיכה בשביל ואנחנו הזמנו מונית שתחזיר אותנו לערד.
בדרך עצירה לגלידה וכל אחד שב לביתו עייף ושלווה בנפשו.
ס״ה 17 ק״מ

ארכיאולוגיה

ארכיאולוגיה
לפני כמה חודשים הופיע בפייסבוק של משפחת פלדשטיין, שחיה כץ שהיא דר׳ לארכיאולוגיה, מבקשת תרומה למען חפירות בתל ראש,
מיד נרתמתי ותרמתי 500 ש״ח, פלוס עבודת באתר ומכירת תכשיט בעבודה עצמית שלי ושהכסף ישמש גם כתרומה מהמכירה.
התאריך15.10.17, שכנעתי את חבריי חיים ואיציק להצטרף אלי ולתרום לחפירה באתר,חבריי ניאותו להירתם למשימה החשובה.
חיים שלקח יום חופש מעבודתו, הסיע אותנו עד לתל ראש, שם שמענו הרצאה מעניינת מחיה שהסבירה לנו על חשיבות ומהות החפירה באתר, על התקופה ובכלל איך חופרים, כללי הבטיחות ועוד..
ראשית, מסמנים את השטח, מנקשים עשבים, וגילינו חרסים רבים של כלי חרס שבורים והנחנו אותם בדליים שהוכנו לכך מראש. מתחת לסוכך באתר,חפרנו עם מתנדבים ותלמידי תואר בארכיאולוגיה ולימודי ארץ ישראל, הפסקת בוקר, שתיית מים/ קפה וחזרנו לחפור. אחר כך,הפסקת פירות ושוב המשכנו לחפור, בסופו של יום חיה בדקה את כלי החרס שנמצאו ומצאה ביניהם חרס מתקופת הברזל, שמחתי בעבורה.
בשעה 13.30, סיימנו את החפירות, אני, חיים ואיציק עלינו להר שם קבור איזה שיח, מסביב עצים ונוף מקסים, אח״כ, נפרדנו מכולם ונסענו לאלקוש, שם התכבדנו בקפה ועוגה אצל חמותו של חיים. משם נסענו לאגמון חפר החדש והמדהים.
צפינו באנפות, ושקנאים שמילאו את האגמים, מצאנו לנו זולה נחמדה, לזלול נישנושים, נסענו לביתו של חיים, שם עליזה בספונטניות הכינה עבורנו ארוחת ערב טעימה שכללה בירה טעימה. חזרנו הביתה בשעה
21.00 שמחים, מאושרים ועייפים

יום שבת, 14 באוקטובר 2017

מסע חיים: חוץ לארץ

מסע חיים: חוץ לארץ: חוץ לארץ כיום, כשאני שומע, שמישהו טס לחו״ל, אני מרחם עליו מעט וזאת בגלל כל הטסים למניהם שיש להם תחרות סמויה בחבר׳ה שלהם מי טס יותר מי פחות....

חוץ לארץ

חוץ לארץ
כיום, כשאני שומע, שמישהו טס לחו״ל, אני מרחם עליו מעט וזאת בגלל כל הטסים למניהם שיש להם תחרות סמויה בחבר׳ה שלהם מי טס יותר מי פחות.
אלה החייבים להשוויץ בפני החבר׳ה ״אני טס״, אבל תכלס טרום הטיסה, אריזת המזוודה, הליך הכניסה לנמל התעופה,הטיסה, הנחיתה,הפחד מהכייס, פלוס הליכה(״גרירה״מעייפת בעקבות מדריך או בלעדיו, למוקדי תיירות, כדי לבקר בעוד מרכזי קניות וקתדרלות (כניסה בחינם) כל אלו מהווים עבורי סיוט אחד גדול ומתמשך.
יש לנו ארץ מהממת, מרכזי קניות מהיפים והשווים בעולם,נופים מהממים מלונות חמישה כוככבים חופי ים ועוד..
ההבדל העיקרי זו השפה והגודל.
אני לא אומר חלילה להפסיק לטוס לחלוטין לחו״ל, אני יודע שרבים מהטסים נהנים ממוזאונים או ארכיטקטורה מיוחדת של בתים ורחובות וזה סבבה ומצויין.
אבל פה נדמה כי כל עניין חו״ל חורג מכל פרופרוציה ובחופשות ישר מתכננים לאן נטוס,
בסיכומו של דבר מיצאו את ההבדלים
בין החופשות ותהנו להנות גם מנופי מדינת ישראל.

יום חמישי, 5 באוקטובר 2017

סוכות בתאריך 4.10.17

סוכות
משפחת לבקוביץ הזמינה את משפחת וינטר ומשפחת גרינשטיין למצוות ישיבה בסוכה ויום הולדת לנכדה המתוקה ליבי רעייתי הכינה מטעמים מיוחדים אביה אירגנה מוסיקה וריקודים היה כייף וסבבה
חג שמחתמונה: תמונה: תמונה: תמונה

אפליות

אפליות
מאז קום המדינה ועד היום,חלקינו מאשימים אחד את השני באפליות והאמת שכולנו צודקים.
כי כולנו מופלים אשכנזים, ספרדים, שחורים ולבנים,
זה עמנו וכך אנו עשויים, מסלט ירקות, לקחנו את המלפפונים והעגבניות ושאר הירקות, וזה מי שאנחנו עם ישראל,מורכב מכל מיני צבעים ,טעמים וריחות וכל אחד שונה ומשונה, זה עם ישראל!
בסיכומו של דבר, יש להפסיק לבכות על אפליה,אלא להתחיל פחות להאשים ולדעת לקבל את הטוב במדינתנו, להזכר תמיד להיות מאוחדים ולא רק בזמן מלחמות שאז אנחנו אלופים באיחוד, גם בשגרה עלינו לקבל את כל הטעמים והצבעים ב״סלט הירקות״ שלנו.

שביל ישראל מערד לנחל חימר

שביל ישראל מערד לנחל חימר
התאריך 27.9.17, אנוכי, חיים, בנצי, יאיר ואיציק,השעה 17.30, כולנו עולים לרכב של בנצי ונוסעים לתל ערד,כשהגענו קיבלנו את החדר שהוזמן מראש, מייד פתחנו במנגל שבנצי היקר ו״הזורם״ הכין מראש ואכלנו כיד המלך, סטייקים ופרגיות נפתח בקבוק יין מתקתק, רקדנו צחקנו ונרדמנו עד הבוקר.
למחרת 28.9.17, נסענו לערד החנינו את הרכב וצעדנו עד צומת ערד,משם ירדנו לנחל יעלים צועדים בערוץ הנחל, קירות סלע בצידי הערוץ
צועדים במקביל לכביש ערד ים המלח נפרדים מהכביש ומטפסים בעלייה להר, לי אישית היה לא קל, עם מנוחות לסירוגין כדי לקחת אויר וגם להסניף את נוף הדרום המקסים.
סוף סוף, הגענו אל רוגם זוהר ישנם שרידים מהתקופה הרומית שם לקחנו הפסקת פינוקים קפה שאנוכי פינקתי את חבריי לאחר המנוחה תצפתנו אל בקעת ערד ובחנו את השרידים
ממשיכים לצעוד אל ראש זוהר ישנה אנדרטה לזכר מטייל גם כן תצפתנו לים המלח
המשכנו לצעוד בדרך גמלים פחונים שהבדואים חיים מימין רואים את ביקעת ערד והעיר ערד ממשיכים ללכת בכייף איבדנו את הסימון נתברברנו וכל אחד כיוון למקום אחר איך שהוא נמצא הסימון והשביל מוביל לירידה לפני הירידה בשמש היוקדת מעל ראשינו החלטנו לעשות אתנחתה קצרה על הסלעים כל אחד הוציא את הפרודוקטים שבתיקו גם כדי להקל על הכובד ואכלנו ארוחת שטח לאחר מכן ירדנו לכיוון אפיק נחל כנפן קניון צר ומדהים ביופיו בצדדיו מסלע לבן בהמשך מפגש הנחלים כנפן קינה ואנו הגענו לנחל חימר לפעמים מרוב שהנחל צר לא יכולנו לעבור בו והיינו צריכים לעקוף את הנחל בלי להזכיר שמות רובינו מעדנו בנחל הגענו עד כביש 258 צילצלנו לנהג מונית בערד שהיה נחמד מאוד הביא אותנו לעיר ערד ישבנו בבית קפה וחברינו הזורם הקפיץ אותנו לביתנו
סהכ 23 קילומטר