יום שבת, 14 באוקטובר 2017

חוץ לארץ

חוץ לארץ
כיום, כשאני שומע, שמישהו טס לחו״ל, אני מרחם עליו מעט וזאת בגלל כל הטסים למניהם שיש להם תחרות סמויה בחבר׳ה שלהם מי טס יותר מי פחות.
אלה החייבים להשוויץ בפני החבר׳ה ״אני טס״, אבל תכלס טרום הטיסה, אריזת המזוודה, הליך הכניסה לנמל התעופה,הטיסה, הנחיתה,הפחד מהכייס, פלוס הליכה(״גרירה״מעייפת בעקבות מדריך או בלעדיו, למוקדי תיירות, כדי לבקר בעוד מרכזי קניות וקתדרלות (כניסה בחינם) כל אלו מהווים עבורי סיוט אחד גדול ומתמשך.
יש לנו ארץ מהממת, מרכזי קניות מהיפים והשווים בעולם,נופים מהממים מלונות חמישה כוככבים חופי ים ועוד..
ההבדל העיקרי זו השפה והגודל.
אני לא אומר חלילה להפסיק לטוס לחלוטין לחו״ל, אני יודע שרבים מהטסים נהנים ממוזאונים או ארכיטקטורה מיוחדת של בתים ורחובות וזה סבבה ומצויין.
אבל פה נדמה כי כל עניין חו״ל חורג מכל פרופרוציה ובחופשות ישר מתכננים לאן נטוס,
בסיכומו של דבר מיצאו את ההבדלים
בין החופשות ותהנו להנות גם מנופי מדינת ישראל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה