יום שלישי, 17 במרץ 2020

קורונה

בילדותי כשהתחלתי להרגיש בבית את השואה שעברה על אבי ז"ל, שאלתי את עצמי ואפילו התפלאתי איך אבי נותר מאמין בה', ממשיך להניח תפילין וללכת לבית הכנסת, שולח אותי ללמוד בבית ספר דתי,
הגרמנים והפולנים חיסלו כמעט את כל משפחתו רכושה של המשפחה נבזז ונלקח מהם,ילדותו הפכה לבגרותו טרם זמנה,
ולבדו עבר את הקשיים שזימן לו מסע חייו הלא פשוט בכלל, חרף כל סבלו הנורא אמונתו בה' נותרה אמונה שלמה.
 מדינת ישראל מזה שנים רבות מאפשרת לאחוז מסוים באוכלוסיה, לשבת בישיבות, להתפלל לה' שיושיע את עם ישראל ממלחמות ואף מגפות כמו הקורונה שהיא מגפה עולמית לא פשוטה להתמודדות, וכל הרעות חולות לא פוסחות או מגינות עלינו..
השאלה שאני אישית שואל, איך למרות כל תפילות החסידים והדתיים אשר מתפללים מעומק ליבם לה' שיציל ויגן עלינו, תפילות שכנראה לא כ''כ עוזרות לאור ההנחתות והקשיים, אז אולי מוטב, שהדתיים יעבדו לפרנסתם כמו כל אחד ואחת מאיתנו ותורה שילמדו בזמנם הפנוי והחופשית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה