עברו חלפו השנים ביעף, כבר תקופה ארוכה שהקטנים שלנו כבר גדלו ורובם התעופפו מהקן, החדרים בבית התרוקנו, ולמדנו פרק בחיים בעקבות הקורונה וגיבשנו החלטה, להצטופף לנו בתוך מיני קרוואן שלא נלך לאיבוד. וכך התחיל המסע, נסענו דרך מעלה אדומים לים המלח, הישר לחוף ביאנקיני החנינו את ביתנו הנייד הקטן והחדש קרוואנינו, הלכנו לטבול במי הים, מרחנו בוץ שחור ומרפא, נהננו מכל רגע, חזרנו לקרוואן וכבר ראינו קרוואן חונה קרוב אלינו הכרנו זוג קרוואניסטים מקסים, ברברנו שתינו בירות זללנו פינוקים ופרשנו למיטה עם כריות ושמיכת פוך מהבית. למחרת בבוקר, הזוג בקרוואן השכן מעדכן אותנו שמעבר לגדר החנייה זולה יותר, שנבוא גם לשם, זרמנו איתם לאחר שוב טבילה ומריחת בוץ ומנוחת צהריים, ושם פגשנו עוד קרוואניסטים סידרנו לנו צל, אכלנו בקומונה ברברנו עד חצות. למחרת הם נשארו ואנחנו המשכנו בטיול לכיוון פארק תמנע בדרך הפסקה, ארוחת בוקר קפה פינג'ן במצדה, המשכנו בנסיעה והגענו לפארק תמנע התמקמנו אכלנו הסתובבנו באגם הפארק והלכנו לישון בהתלהבות מהקרוואן וכמה כייף בו. בוקר בוקר קמים לקפה מקינטה וממשיכים לאילת כשהקרוואן נותר ממתין בתמנע, באילת מתמקמים בחוף אלמוג המים קרים ונעימים רובצים שם עד שש ומקנחים בארוחת ערב קלילה בבית קפה סמוך,לאחר מכן חזרנו לפארק תמנע למחרת נסענו הביתה, כבר מתכננים את הנסיעה הבאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה