מאז שנולדתי ועד השביעה באוקטובר דיברנו על שלום, חלמנו על שלום, ירדנו על ברכינו למען השלום, התפשרנו וניסינו שוב ושוב להגיע להבנות עם שכנינו, ומה קיבלנו בסופו של דבר? בומבה בפרצוף. אחרי השבעה באוקטובר משהו עמוק השתנה אצל רבים מאיתנו, האמונה בכוונות הטובות של שכנינו נפגעת קשות, היום, בלית ברירה, רבים מאיתנו הפכו לימניים יותר, ציוניים יותר ונחושים יותר להגן על המדינה שלנו, אבל האם ויתרנו על חלום השלום? לא. השלום עדיין חשוב לנו, אבל היום חובת ההוכחה נמצאת קודם כול בצד השני, אנחנו רוצים לראות מעשים לא רק מילים, ועד אז נחכה לבחירות, אני מקווה שנצליח להחליף את הממשלה, לא רק בגלל מחלוקות פוליטיות, אלא בעיקר כדי לעשות שלום בית במדינת ישראל. להפסיק את השנאה, להוריד את הלהבות, לדבר זה לזה ולזכור שכולנו חיים כאן יחד, אולי הגיע הזמן לפתוח דף חדש, דף חדש למען מדינת ישראל, למען הילדים והנכדים שלנו, ולמען עתיד טוב יותר. את חלום השלום לא חייבים למחוק, אבל קודם כול, צריך לעשות שלום בינינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה