דעה אישית על לימודי ליבה לדעתי, אין צורך לחייב ולשכנע את מפלגות הדתיות ללמוד לימודי ליבה, זכותם של ההורים להחליט מה ילמדו ילדיהם, ההורים הם האחראים הבלעדיים על ילדיהם, הילדים בבגרותם לאחר גיל 18,בעת הצורך לכשיזדקקו לכך, הם ילמדו בקלי קלות אנגלית, מתימטיקה ועוד... השאלה הנשאלת, האם לחייב לכפות עליהם להתגייס, לעבוד ועוד... אין מה לכפות עליהם לדעתי, מי שאינו רוצה להתגייס הן חרדי והן חילוני יעשה את הכל בכדי לחמוק מגיוס ולא יעזור לאף אחד לגייסם בכח, כי אם יגייסו אותם בכח, הם לא יועילו ממלא, הגיוס צריך להתבצע בנועם בשכנוע על מנת שיהיה גם מועיל. לדעתי לבצוע המשימה צריך לגייס את הרבנים בדברי נועם, להסביר לרבנים שהרבה יחידות בצה''ל רוצית לחזור בתשובה וכמו כן, אנו החילונים במיעוט והגבולות יהיו פרוצים בפני אויבינו, ומה הפתרונות (אנו לא רחוקים מהמצב שמתואר). הפתרון הנוסף הוא: לשלם למתנדבי גיוס, משכורות בשווי ערך למשכורות הממוצעות במשק, ובנוסף הטבות חסכונות למשוחררי צה''ל. לישובים הערביים מציע במקום שרות צבאי שרות התנדבותי בכפרים, לא שלהם של אחרים וכך הם ישמרו על האינטרסים שלהם.
יום שני, 26 ביוני 2023
יום חמישי, 22 ביוני 2023
מסע רכבות בישראל ביום שגרתי בחיי גמלאי
נכנסה בי דודא לטייל בחו''ל ברכבות, במחשבה שניה, אמרתי לעצמי, מדוע שלא נתחיל במדינתנו הקטנטנה? בשיחה בבית קפה משפחת לבקוביץ ומשפחת וינטר החלטנו יחדו והרמנו כפפה והנה אנו בדרכנו לנהריה ברכבת ישראל, לאחר תקופה של למעלה מעשור שלא נסענו ברכבת. ירידה ראשונה בתחנת חוצות המפרץ בחיפה, ישבנו בקנ
יון ע''י הרכבת לארוחת בוקר מפנקת, משם המשכנו ברגל לכיוון הכרמלית קרונות קטנים שמובילים אותך באוויר כשנוף הכרמל ונמל חיפה פרושים לפנינו, משם המשכנו ברגל למוזיאון על שם ראובן ועדית הכט, במוזיאון פריטים רבים והלהיט בתערוכה הוא גילוי שרידי ספינת סוחר שנטרפה לפני 2400 שנה, הספינה התגלתה, במקרה אחרי שסופת חול חשפה אותה, ממש כ-70 מטר מהחוף במעגן מיכאל, בנוסף בתערוכה כלי חרס בנוסף מוצגים עתיקות ופסיפס מתקופת הפניקים. לאחר אתנחתא בבית קפה שבתוך המוזיאון עלינו לקומה 30 לחדר תצפית על הרי הכרמל, הים ונמל חיפה, משם ירדנו בכרמלית, הלכנו ברגל לתחנת רכבת והמשכנו לכיוון נהריה. טיילנו בעיר וקינחנו בארוחת צהריים/ערב, שבנו רגלית לרכבת עד תל אביב, שם נפרדנו מאחותי וגיסי החלפנו רכבות, וחזרנו ליבנה בשמונה וחצי בערב הישר להרצאה בת שעתיים בפארק המים וכך חלף לו בנעימים יום נוסף ושגרתי בחיי גמלאי.
יום חמישי, 15 ביוני 2023
ילדותי בימי החופש הגדול מבית הספר בחודשי יולי אוגוסט;
בילדותי, גרנו ברחוב המכבים 11 בבני ברק/פרדס כץ. אבי עבד עצמאי בבית חרושת לאריגה מצאת החמה עד צאת הנשמה, נהג לחזור הביתה מאוחר בלילה. הבילוי שאהבנו היה בים, אימי הכינה לנו סנדוויצ'ים ופירות, יצאנו לרחוב ז'בוטינסקי, עלינו על אוטובוס מספר 62, נסענו עד מלון דן תחנה סופית ירדנו לחוף הים אני עם בגד ים מנומר ששימש אותי מיום הולדתי עד גיוסי לצבא שילמנו על כיסא, אכלנו סנדוויצ'ים פירות נכנסנו להשתכשך במים, אני אימי אחותי והרגשנו שהחיים יפים וכייפים, שטפנו את עצמנו במקלחות החיצוניות מהחול, מתנגבים ומתלבשים עלינו במדרגות בדרך לאוטובוס עצרנו ליד עגלת הגלידה שהוגשה בין שתי וופלות בטעם שוקולד וניל טעימה. הגענו לאוטובוס עייפים וחזרנו בנסיעה לבני ברק, בדרך עברנו ליד קיוסק ואני בכיתי לאמא שתקנה לי איזה ממתק, אמא אמרה לא!!!אני נשכבתי על המדרכה מתוסכל צורח בקולי קולות , אמא התעקשה ולא וויתרה לי אני קמתי מובס ובוכה, כך הגענו הביתה התקלחנו היטב והלכנו לישון שנת צהרים, הבילוי הקיצי הזה, היה הבילוי המהנה הכייפי במהלך חופשת הקיץ בבית אבא שמעון אמא נחמה נחה.
יום שני, 12 ביוני 2023
למות מצחוק
אבי ז''ל חלה במחלה הארורה שלא נדע! לפני מותו, כמו כמעט בכל יום הייתי מגיע לבקרו מיד בסיום העבודה, היינו נוהגים לשבת במטבח, ואמא ז''ל פינקה וכיבדה אותי במטעמיה הטעימים, אני מספר להם, קטע שהיה לי בעבודה ואבי צוחק את נשמתו מתפקע מצחוק ממש, אני מנסה להזכר מה קטע הצחוק ולא מצליח לזכור, וכמו שאמי ז''ל הייתה אומרת גם למות צריך לדעת איך וצריך הרבה מזל.
סרט מלפני כ-20 שנה בערך, בשם '' היומן'',
צפינו בו אמש אנוכי ורעייתי בסלון ביתנו, בקפה ופינוקים, אמנם צפינו בו בעבר וזו צפיה חוזרת, פה ושם נזכרנו בקטעים וממש, נהנינו. הסרט מספר על שני קשישים בבית אבות, כשהגבר המבוגר נוהג להקריא קטעים מספר/יומן לאשה מבוגרת עם מחלת השכחה בדיעבד אנו מבינים שלמעשה את היומן הזה כתבה הקשישה והמקריא המסור בקשיש הוא למעשה בעלה, וביומן מסופר על זוג צעיר שמתאהב בחופשת קיץ עד מעל הראש, ההורים שלה לא ממש אוהבים את השידוך ודואגים להפריד ביניהם, הימים ימי מלחמת מלחמת העולם השנייה והבחור עולה על מדים ומגיע לשדה הקרב באירופה, במשך 360 יום כותב מכתבים לאהובתו שאמא דואגת להעלים מבתה את המכתבים. לאחר כשבע שנים, היא מתחילה את חייה מחדש מתארסת לבן זוג חדש ונרקמת אהבה חדשה לשמחת ההורים המרוצים, בינתיים הבחור שב משדה הקרב והם נפגשים במקרה שוב, כאן היא עומדת בצומת דרכים, האם להמשיך את חייה עם הבחור החדש או לשוב לאהבתה הישנה? היא מחליטה לבטל את החתונה ולשוב לאהוב נעוריה, עמו גם התחתנה והקימה משפחה.
יום רביעי, 7 ביוני 2023
בילוי בסרט שקרים קטנים
בהגיענו לבית קולנוע מצויידים בפופקורן ושתיה, מוקרנות הפרסומות שלפני הסרט, יצאתי לשרותים כששבתי למקומי באולם, שני סדרנים התווכחו עם זוג מבוגרים שאכלו ארוחה, ביקשו מהם לשים את האוכל במשרד עד סוף הסרט וכי אסור אוכל באולם. כאמור אני בדרכי לשבת, כשפונה אלי המבוגר בכעס ומסנן לעברי ''תודה רבה לך'' אני לתומי שואל אותו; ''על מה תודה''? אשתו עצרה אותו בדי, מספיק, תירגע...אני מתפלא ושואל את רעייתי לשם מה הויכוח בין המבוגרים לסדרנים, אמרה לי שהם הכניסו אוכל ואכלו, הסדרנים הופיעו וביקשו מהם כאמור להפקיד את האוכל בכניסה, המבוגר חשד בי שהלשנתי עליו לסדרנים ועל כן הודה לי, בהמשך כל הסרט המבוגר השקיף לכיווני, איך אני אוכל פופקורן שותה... לאחר מספר דקות הותיר את אשתו בסרט ופרש עם שקית האוכל, שאמרו לו להוציא, כך שמצאתי את עצמי לא מרוכז בסרט אלא, בפעולות הנקם שממתינות לי מחוץ לאולם הקולנוע... הסרט ''שקרים קטנים'' מספר על חיי היום יום של כולנו, על השקרים הקטנים (הלבנים) שאנו משקרים זה לזה, את הרעייה הילדים החברים ועוד... .
