שביל ישראל מאתר ״יד לשיריון״ למושב מסילת ציון התאריך 30.9.16
לשמחתנו, הגיע אלינו שביליסט טרי בשם אליק סימון, שבזיעת אפי נלחמתי שהצטרף אלינו לשביל וכמו גדול, הוא הגיע ב6 בבוקר לביתי ,פינקתי אותו ואת חיים ואיציק בנס קפה ויצאנו לדרך בשתי מכוניות למושב מסילת ציון. השארנו בחניה את הניסאן טראנו ואיציק הסיע אותנו ליד לשיריון, שם חנינו את הרכב תרמילים על הכתפיים והתחלנו במסע.
חצינו כביש, הולכים בדרך עפר ומגיעים למנזר השתקנים, המנזר סגור. השעה 7.30 בבוקר המשכנו לצעוד מסביב לחומה המקיפה את מנזר לטרון .בהמשך רואים את בני דודנו במסיק זיתים, שאלנו לאיזו מטרה לשמן או אכילה? ענו שהזיתים למאכל. המשכנו עוברים דרך כרם ענבים,, הענבים כבר מצוקמקים ונראה שהכרם לא מטופל.
חוצים את נחל נחשון ומתחילים בטיפוס לכיוון נווה שלום (יישוב מעורב יהודים וערבים), בדרך עצרנו ליד פסל גדול, בדמות גמל שלמה שעשוי כולו ממיחזור של פחים וחלקים ישנים, של רכבים ואופניים, הלאה, צועדים בדרך עפר בעליה קלה, ממול חלפו רצים שרצו קילומטרים רבים.
בדרך בורמה ביער, ישבנו במקום מסודר עם שולחנות וספסלים אכלנו שתינו תה בתוספת צמח תבלין שאיציק קטף מהיער, משקיפים על הנוף ועל חבורת רצים שחולפים מולנו, המשכנו ללכת בדרך בורמה, בדרך שלטים מסבירים על השפאלות והסרפנטינה, יורדים בירידה קלה מצטלמים, בסוף הירידה מבחינים בזולה נוספת עם ספסלים, פינקנו את עצמנו בקפה ומטעמים, כאן חשבנו איך להאריך את המסלול, מכיוון שמקטע מספר 22 של שביל ישראל קצר מידי, סטינו מהמסלול, לעבר יער אשתאול, פגשנו משפחה ארגנטינאית, הארגנטינאים שידועים בחיבתם ומומחיותם בהכנת בשר, שיפדו על מוט ברזל, תרנגולות המוט חובר לשני תומכים כשגחלים רוחשות תחתם (למדנו משהו).
ממשיכים ללכת, מגיעים למסילת ציון סה״כ כ-13 ק״מ, סיום! משם נסענו לרכב שחנינו בתחילת המסלול, והביתה, הגענו לביתי הקט לאה בת זוגתי שהיא אשת חיל מי ימצא בשבילי הבינה שהשביליסטים מורעבים, פינקה אותנו בארוחה כיד המלך. לצערי הייתי חייב לגרש את חבריי מביתי היות והם לא רצו לעזוב ואנחנו בלחץ של ארוח ערב חג ראש השנה עם כ-20 אורחים לערך ולבסוף לאחר כל מיני רמיזות כל שביליסט שב לדרכו
לשמחתנו, הגיע אלינו שביליסט טרי בשם אליק סימון, שבזיעת אפי נלחמתי שהצטרף אלינו לשביל וכמו גדול, הוא הגיע ב6 בבוקר לביתי ,פינקתי אותו ואת חיים ואיציק בנס קפה ויצאנו לדרך בשתי מכוניות למושב מסילת ציון. השארנו בחניה את הניסאן טראנו ואיציק הסיע אותנו ליד לשיריון, שם חנינו את הרכב תרמילים על הכתפיים והתחלנו במסע.
חצינו כביש, הולכים בדרך עפר ומגיעים למנזר השתקנים, המנזר סגור. השעה 7.30 בבוקר המשכנו לצעוד מסביב לחומה המקיפה את מנזר לטרון .בהמשך רואים את בני דודנו במסיק זיתים, שאלנו לאיזו מטרה לשמן או אכילה? ענו שהזיתים למאכל. המשכנו עוברים דרך כרם ענבים,, הענבים כבר מצוקמקים ונראה שהכרם לא מטופל.
חוצים את נחל נחשון ומתחילים בטיפוס לכיוון נווה שלום (יישוב מעורב יהודים וערבים), בדרך עצרנו ליד פסל גדול, בדמות גמל שלמה שעשוי כולו ממיחזור של פחים וחלקים ישנים, של רכבים ואופניים, הלאה, צועדים בדרך עפר בעליה קלה, ממול חלפו רצים שרצו קילומטרים רבים.
בדרך בורמה ביער, ישבנו במקום מסודר עם שולחנות וספסלים אכלנו שתינו תה בתוספת צמח תבלין שאיציק קטף מהיער, משקיפים על הנוף ועל חבורת רצים שחולפים מולנו, המשכנו ללכת בדרך בורמה, בדרך שלטים מסבירים על השפאלות והסרפנטינה, יורדים בירידה קלה מצטלמים, בסוף הירידה מבחינים בזולה נוספת עם ספסלים, פינקנו את עצמנו בקפה ומטעמים, כאן חשבנו איך להאריך את המסלול, מכיוון שמקטע מספר 22 של שביל ישראל קצר מידי, סטינו מהמסלול, לעבר יער אשתאול, פגשנו משפחה ארגנטינאית, הארגנטינאים שידועים בחיבתם ומומחיותם בהכנת בשר, שיפדו על מוט ברזל, תרנגולות המוט חובר לשני תומכים כשגחלים רוחשות תחתם (למדנו משהו).
ממשיכים ללכת, מגיעים למסילת ציון סה״כ כ-13 ק״מ, סיום! משם נסענו לרכב שחנינו בתחילת המסלול, והביתה, הגענו לביתי הקט לאה בת זוגתי שהיא אשת חיל מי ימצא בשבילי הבינה שהשביליסטים מורעבים, פינקה אותנו בארוחה כיד המלך. לצערי הייתי חייב לגרש את חבריי מביתי היות והם לא רצו לעזוב ואנחנו בלחץ של ארוח ערב חג ראש השנה עם כ-20 אורחים לערך ולבסוף לאחר כל מיני רמיזות כל שביליסט שב לדרכו
2 תגובות:
שביל ישראל מאתר יד לשיריו למושב מסילת ציון. תגובות היה באמת אחלה קטע גם שביליסט חדש (אליק)שהצטרף והוכיח מיומנות בשטח וגם הסברים מאיציק על הקטע שעברנו והיסטוריה של האזור. כמו שנפתלי רשם סיימנו עם ארוחה דשנה מבית מטבחה של לאה (אשת חיל) רק חבל שחזרתי הבייתה ללא דגימות של המטעמים של לאה במיוחד הסלט חצילים
(התחשבתי עם האורחים של נפתלי)חזרנו הבייתה מרוצים ושבעים מאוד טוב שאליק מיהר לתפילה אם לא היינו מחסלים ללאה את כל האוכל
מחכה בקוצר רוח לקטע הבא
התגובה נכתבה ע״י חיים חנונה
נכון לא רציתי להצטרף למרות ההפצרות החופרות של חברי נפתלי ואחריו
והשאר כבר ידוע וסופר ע"י נפתלי. משהצטרפתי אין לי מילים לכיף ולחווית ההליכה כשאני משנן בליבי"אני עם חבריי הטובים תמשיך ללכת" הדרך יפה למראה. מהנתי אהבתי. תודות לחבריי האהובים:איציק המדריך,חיים הצלם,נפתלי המשכנע. לא יודע מה בהמשך.אך הפעם היה נהדר
התגובה נכתבה ע״י אליק סימון
אין סימוני פלוס אחת
הוסף רשומת תגובה