שביל ישראל מנחל חימר למצד תמר
התאריך25.10.17 יציאה מהבית ב05.30 בבוקר ברכבו של ״הזורם״
לכיוון ערד.
בערד עם מונית לנחל חימר 07.30 חוצים את כביש 258,צועדים על השביל מזרחה, קריר,צועדים בבגדים ארוכים, בעליה קלילה מזרחה, בדרך סוף סוף פוגשים בשביליסטים נוספים, חלקם דוברי אנגלת וחלקם דוברי עברית.
מזג האויר מתחמם, מתחילים להזיע, עוצרים להחליף בגדים לקצרים. בהמשך מימין, רואים בדואי, גמל וחמורים. ממשיכים לעלות בגבעות שחשופות לחום המדברי, חיפשנו מקום מוצל ואין, אך הצלחנו לנצל את מעט הצל מהגבעות וישבנו לאתנחתא בוקר, נהנים מהמטעמים שהבאנו מהבית, מקנחים בקפה ומתוקים. בסיום האתנחתא, ממשיכים לצעוד בעליה תלולה ומשופעת לפחות 15 מעלות, הרגשתי היטב את האוכל ותחושת בחילה ליוותה אותי, למרות הקושי, עברנו את פסגת ההר,צועדים לכיוון ערוץ נחל אשלים, ראינו את ההרס שנגרם לערוץ הנחל,בגלל מי שפכים שזרמו אליו, ממפעל (הלב נחמץ).
בהמשך הדרך, מרחוק רואים ושומעים את המסוע של מפעלי ים המלח. בהגיענו למסוע הרעש בלתי נסבל, ישבנו לאתנחתא נוספת, החברה ביקשו מנוחה וקפה, אמרתי להם שאין טעם לנוח ברעש כזה
ושכדאי שנמשיך ונמצא מקום שקט.
בהמשך פגשנו שביליסטית נחמדה בשם איריס, מורה בשנת שבתון, שוחחנו איתה לאורך הדרך עד מצד תמר, משקיפים על המצודה. מצידה השמאלי של המצד, מבנים נטושים נכנסנו למבנה הנטוש עם איריס השביליסטית שתינו מי תה,מי קפה, ממתקים ואיריס ביקשה להקריא לנו מיומן המסע שלה, קטע שביטא היטב את תחושותיה מהצעידה בשביל, תחושות שגם אנחנו חשים.
לאחר השיחה הנעימה עם איריס, היא לקחה אותנו, להכיר קבוצה שהצטרפה אליה לאחרונה, הקבוצה קיבלה אותנו בתפוחים וקפה, תוך ישיבה על מחצלות, שוחחנו בכייף עם כולם, אח״כ, החבורה המשיכה בשביל ואנחנו הזמנו מונית שתחזיר אותנו לערד.
בדרך עצירה לגלידה וכל אחד שב לביתו עייף ושלווה בנפשו.
ס״ה 17 ק״מ
התאריך25.10.17 יציאה מהבית ב05.30 בבוקר ברכבו של ״הזורם״
לכיוון ערד.
בערד עם מונית לנחל חימר 07.30 חוצים את כביש 258,צועדים על השביל מזרחה, קריר,צועדים בבגדים ארוכים, בעליה קלילה מזרחה, בדרך סוף סוף פוגשים בשביליסטים נוספים, חלקם דוברי אנגלת וחלקם דוברי עברית.
מזג האויר מתחמם, מתחילים להזיע, עוצרים להחליף בגדים לקצרים. בהמשך מימין, רואים בדואי, גמל וחמורים. ממשיכים לעלות בגבעות שחשופות לחום המדברי, חיפשנו מקום מוצל ואין, אך הצלחנו לנצל את מעט הצל מהגבעות וישבנו לאתנחתא בוקר, נהנים מהמטעמים שהבאנו מהבית, מקנחים בקפה ומתוקים. בסיום האתנחתא, ממשיכים לצעוד בעליה תלולה ומשופעת לפחות 15 מעלות, הרגשתי היטב את האוכל ותחושת בחילה ליוותה אותי, למרות הקושי, עברנו את פסגת ההר,צועדים לכיוון ערוץ נחל אשלים, ראינו את ההרס שנגרם לערוץ הנחל,בגלל מי שפכים שזרמו אליו, ממפעל (הלב נחמץ).
בהמשך הדרך, מרחוק רואים ושומעים את המסוע של מפעלי ים המלח. בהגיענו למסוע הרעש בלתי נסבל, ישבנו לאתנחתא נוספת, החברה ביקשו מנוחה וקפה, אמרתי להם שאין טעם לנוח ברעש כזה
ושכדאי שנמשיך ונמצא מקום שקט.
בהמשך פגשנו שביליסטית נחמדה בשם איריס, מורה בשנת שבתון, שוחחנו איתה לאורך הדרך עד מצד תמר, משקיפים על המצודה. מצידה השמאלי של המצד, מבנים נטושים נכנסנו למבנה הנטוש עם איריס השביליסטית שתינו מי תה,מי קפה, ממתקים ואיריס ביקשה להקריא לנו מיומן המסע שלה, קטע שביטא היטב את תחושותיה מהצעידה בשביל, תחושות שגם אנחנו חשים.
לאחר השיחה הנעימה עם איריס, היא לקחה אותנו, להכיר קבוצה שהצטרפה אליה לאחרונה, הקבוצה קיבלה אותנו בתפוחים וקפה, תוך ישיבה על מחצלות, שוחחנו בכייף עם כולם, אח״כ, החבורה המשיכה בשביל ואנחנו הזמנו מונית שתחזיר אותנו לערד.
בדרך עצירה לגלידה וכל אחד שב לביתו עייף ושלווה בנפשו.
ס״ה 17 ק״מ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה