יום שני, 21 ביוני 2021

הרהורי ילדותי בזיקנתי על חינוך ודרך חיים

 משקיף מהצד על נכדיי, ילדיי והדור הצעיר בכללו ואני חש חמלה מסוימת על הקטנטנים שנאלצים ללכת לחוגים אחרי שעות הלימודים מבית הספר, ללכת לשיעורי עזר רק בשביל לרצות את ההורים והם לא כ''כ מתלהבים ורוצים נאלצים ללכת להשתתף בחוג או שיעור פרטי כלשהו ולהפסיד זמן יקר למשחקים ובילוי במה שהם אוהבים, אולי הם אומרים לעצמם, דחילק תעזבו אותנו מהלימודים והחוגים לא בא לנו, משעמם לנו בבית הספר עזבו אותנו מהחוגים, משעורי העזר והעשרה דיי!! ובנוסף, רחמנות על ההורים שעסוקים ללא הרף בנסיעות והסעות, באים תשושים הביתה מיום עבודה מתיש, אין להם כוח לכלום לא לבית ולא לכל הדברים שמסביב לבית. כאן נשאלת שאלת השאלות, האם אתם עושים את הדבר הנכון עבורכם ועבור הקטנטנים או שנדרש שינוי מכם או מהסובבים לכם?                                                                                                                                                                                

אין תגובות: