מדינת ישראל עומדת בפני אחת ההכרעות הקשות בתולדותיה-כיצד לשחרר את החטופים מבלי לסכן את חייהם, וכיצד לצאת מהבוץ העזתי מבלי להקריב עוד חיי לוחמים. אני לא מקנא במי שעומד בראש-לא ברמטכ''ל ולא בראש הממשלה. הרמטכ''ל עומד בפני דילמה מוסרית ומבצעית קשה; אם הוא מתנגד להכרעה לכבוש את עזה, מתוך הבנה שכיבוש יוביל לפגיעה בחטופים ולנפגעים רבים-ובכל זאת עליו לפעול לפי החלטת הממשלה, בניגוד לעמדתן-האם עליו להתפטר? אבל אם יתפטר-איזו השפעה תהיה לכך על הלוחמים בשטח? האם זה לא יפגע במורל, באמון, בלכידות? מדובר בדילמה עמוקה, שמעמידה את המנהיגות הביטחונית והמדינית של ישראל למבחן קשה במיוחד. הלוואי ונמצא את הדרך הנכונה, האחראית והערכית ביותר-זו שתביא לחזרתם של החטופים בשלום, לשמירה על ביטחון חיילינו ואזרחינו, ולסיום הסבל הנורא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה