יום שבת, 3 בינואר 2026

מכתב של הלה בכיתה י''א טרם המסע לפולין

           

טרם המסע לפולין בכיתה י''א התעקשתי לנסוע לבקר את סבא שמעון, גרנו ביבנה והוא בר''ג, סיכוי קלוש שהייתי מצליחה לגרור את אבי, אחרי יום עבודה, לנסוע (ועוד בפקקים) אך הקול הפנימי שזעק מתוכי החוצה, עשה את שלו ונסענו, סבי היה חולה מאוד, אך היה לוחם רציני ומי יצליח להביסו?! ישבתי על קצה מיטתו והבטנו זה בזו, שתיקה קשה מנשוא רק הדמעות שזלגו מעיניו ותחושת החנק, המשפט היחיד שאמר היה, שאשלח לו גלויה (אולי התכוון גלויה וירטואלית לגן עדן). באחת השיחות בפולין, כשכולם סיפרו שהם נרגשים ומחכים לחזור ולפגוש את הסבים והסבתות שהיו בשואה, להצליב מידע ולשמוע סיפורים, אמרתי נחרצות שאני כנראה אחזור ולא יהיה לי את מי לשתף, כך באמת היה, ביום בו חזרתי בלילה, הלווייתך התקיימה שעות מספר לפני כן, גדלתי אצל סבי, כמו בת, הערכים, דרך ארץ, נימוסין, קריאה וכתיבה, כפל וחילוק, סנטימטר ומטר, כל רגע מילאת בלמידה ונתת משמעות, דאגת ושמרת עליי כבבת עינך, הייתה מעיר אותי בבוקר בדיגדוגי ציצית בעת הנחת תפילין, לקחת אותי להחליק על הקרח, לבריכה בבית הלוחם (היית גם נכה צה''ל) לעבודה שלך ובגאווה מספר לכולם שאני הנכדה שלך, המספר שהיה חקוק על ידך הוא פצע מדמם בלב כולנו, היום התבקשתי לבחור קלף שמתאר ''כוח'' שיש בי, בחרתי ב''אהבה''-מעבר לשפע האהבה שהרעפת, אהבת אדם שלך שבאה לידי ביטוי באמפטיה ובחסד, בחמלה, בעזרה לזולת, טוב לב חסר תקנה, כוח שמניע אותי, לזכותך. 
                                                                                                                                                               

אין תגובות: