יום שישי, 20 באפריל 2018
המלחמה הבאה חס וחלילה
המלחמה הבאה חס וחלילה:
אני תקווה, שצבא הגנה לישראל, מוכן למלחמה הבאה נגד אויבנו שמאיימים עלינו מכל כיוון, לחסלנו.
לאחר שנשמיד,את כל הדברנים שמצהירים להשמידנו, או אז, מאוחדים ביננו וללא וועדות חקירה,
הארץ תשקוט לעוד 70 שנה
יום רביעי, 11 באפריל 2018
ערב יום השואה
יום השואה
יום השואה הזה נזכרתי באחד הסיפורים של אבי שמעון לבקוביץ שכל בני משפחתו ניספו בשואה, אבי סיפר בעבר לחברו באידיש את הסיפור הבא: כשהיה במחנה עבודה היה כל כך חלש וחולה מחוסר תזונה ועבודה מפרכת, מכיוון שהיה חייב לקום לעבודה (כי אדם שהיה חולה נשלח מיד למוות), חברו תמך בו במסדר שלא יפול, הוא שמע שמועה כי מישהו החביא גזר מתחת לצריף במחנה. בלילה התגנב עם חברו ובכוחות משותפים ״הרימו חלק מהצריף״ וסחבו את הגזר, מייד אחר כך אבי הבריא וחזר לעבודה, ביום שואה זה החלטתי להנציח את הסיפור המופלא של הגזר שהציל את אבי ממוות, בציור אני מצייר את סיפורו. עבורי זה יום קשה ומלחיץ ביום זה אני מזדהה עם אבי ז״ל שעבר את השואה.
יום שני, 9 באפריל 2018
דיווש אופניים בדנובה בתאריך 12,5,14
דיווש אופניים בדנובה. העלתי לפני החבר׳ה רעיון לדווש באופניים בחו׳ל באופן עצמאי, החבר׳ה התנגדו לטיול עצמאי ובאסיפה שקיימנו ביננו הוחלט לדווש בטיול מאורגן לדנובה!! וכך מצאנו את עצמנו בטיסה בדרך לשם. התאריך 12.5.14 אני ויאיר טסנו יום לפני החבר׳ה שמנו את חיים,בנצי ומשה. יאיר ואני הגענו לשדה התעופה בשעה 3 סידורי כניסה ואנחנו בדיוטיפרי עם רשימת קניות בעיקר שוקולדים שיהיה מתוק. במטוס יאיר לידי רדום ליד החלון ואילו אני שומע מוזיקה באידיש וגבעתרון באוזניות. נוחתים בשדה תעופה פרנק יוסף בעיר מינכן, השעה עשר בבוקר, משם הסיע באוטובוס לטרמינל לבדיקת דרכונים וחותמת בדרכון. קנינו כרטיסים לנסיעה חופשית באוטובוס וברכבת והנה אנחנו במרכז מינכן,את המזוודות השארנו בבית המלון והתחלנו לסייר בעיר בדויטצ׳ה מוזיאון שהיה מלא בתלמידי תיכון ותיירים שביקרו בו, הנושא המוצג היה אנרגיית מטוסים, אוניות ועוד.. צעדנו לכיוון העיר העתיקה של מינכן, השוק וחזרה למלון מקלחת ומנוחה ואנחנו בדרך לבר ענקי, קירותיו הפנימיים עשויים מעץ וחצר ענקית עמוסה בצעירים וצעירות,לוגמים בירות ואוכלים, התערבבנו איתם ויצאנו משם בראש טוב. בדרך חזרה למלון ישבנו במסעדת שוארמה ופרשנו לישון. בתאריך 13.5.14 יום שני לטיול ואנחנו מטיילים בגני מינכן, ובמוזיאון הישן פינקוטק המציג ציורים ופסלים מדהימים. התקבלה הודעה שבישרה לנו שחיים משה ובנצי נחתו והם בדרכם אלינו,לאחר פגישה משמחת איתם הלכנו כולנו למוזיאון העכשוי החדש בו הציגו מכוניות, אופנועים,כסאות שולחנות מחשבים תכשיטים ישנים.ת טיילנו שוב בעיר העתיקה של מינכן,התברברנו בדרך ואחרי כ-6 ק״מ הגענו לשוק הישן ואכלנו נקניקיה עם לחמניה, המאכל הלאומי שלהם. הוחלט ביננו על קופה משותפת להוצאות, משה מונה חקופאי, לאחר מכן, הלכנו לבר שגודלו עצום, עמוס באנשים ישובים סביב שולחנות ולוגמים בירות, הצטרפנו אליהם שתינו בירות תוך נשנוש בייגלך, על הבמה ניגנה להקה חבריה לבושים מכנסיים קצרים וחולצות פרחוניות ולראשם כובעים נראו מעט חריגים לנוף הבר ומנגנים, אנחנו משוחחים צוחקים ונהנים לצלילי המוזיקה. משם יצאנו להסתובב בעיר, המון חנויות, מבנים ופסלים. חזרנו למלון למנוחה. התאריך 14.5.14אנחנו בדרכנו ברכבת התחתית, שלוקחת אותנו לפסאו למלון בו נקבל תדרוך לקראת טיול האופניים. שמנו את המזוודות במלון והסתובבנו בין סמטאות העיר העתיקה, גגות בתיה בצורת משולש, בזוית חדה וצבעים שונים מבית לבית. בדרך נכנסנו למנזר מפואר. בדנובה המים זורמים, אוניות פאר שטות ואף עוגנות כדי לאפשר למטיילים לרדת מה אוניות ולטיל בעיר. חזרנו לבית מלון בשעה 7 בערב לקבלת תדרוך ואופניים לקראת הדיווש למחרת. בתדרוך קיבלנו כובעים ומפות. התאריך 15.5.14 לאחר ארוחת הבוקר ולא לפי התוכנית, כשאנחנו כבר מצויידים באופניים, רכבנו למצודה בעליה עם שיפוע חד מאד, בלתי אפשרי לרכב, אלא ללכת עם האופניים רגלי וכך עלינו כ-1000 מטר עד שהגענו לפסגה, ממנה השקפנו על המצודה והדנובה ועל היערות שבצידי הדנובה. הצטלמנו מכל זוית אפשרית האמת לא רצינו לרדת מהמצודה אך חייבים להמשיך את הטיול הירידה מהמצודה היתה קלה, עברנו גשר והגענו לR1 המסלול שלנו לאורך הדנובה, רוח קרירה נושקת לגוף, בהמשך אף ירדו טיפות גשם. הנוף המדהים משכיח מאיתנו את מזג האויר. מגיעים לעיירה קטנה, מדוושים לפיסגת העיירה לפנינו מינזר שלידו בית קברות נקי ומסודר. התבוננות, סיור בעירה, במנזר שבפיתחו חנות למשקאות, ביציאה מהמנזר, גינה צמודה למנזר.השמש הפתיעה אותנו ביציאה מהמנזר.המשכנו לדווש יצאנו מהעיירה הקטנה ופגשנו את הסימון שלנו ה-R1 המשכנו לדווש והגענו לסכר שמפיק חשמל, האוניות עוברות דרך הסכר. טיפטוף קל על ראשינו בצידי הדרך ספסל וליצידו פסל גדול, ישבנו משקיפים לעבר הדנובה וליער שלצידה, המשכנו בדרכנו מצאנו זולה מדליקה, שעץ גדול סוכך על השולחן והספסלים שמתחתיו, לידו מבנה קטן המשמש מקום תפילה ובקשה עבור הנוצרים. אנחנו יושבים ואוכלים ממתקים בצד הזולה. ליד בית קטן עם עצי פרי ותרנגולים. בהמשך,לאחר מספר ק״מ של דיווש, הגענו לבית קפה, עצרנו והתיישבנו בו משקיפים דרך חלון גדול לדנובה, תוך שתיית כוס קפה שטרודל תפוחים מוקף ברוטב וניל דליל ומתוק. בהמשך נכנסנו לעיירה קטנה ששני בתים צמודים משמשים כבית מלאכה המייצר בעבודת יד, סירות מעץ מיוחד. התבוננו והתעניינו בשיטת היצור. המשכנו בדרכנו אנו מדוושים לכוון תחנת מעבר שאמורה לשאת אותנו והאופניים בחציית הדנובה לגדה השניה. בשש בערב הגענו לבית המלון. המזוודות שלנו כבר המתינו לנו בלובי המלון, קיבלנו חדרים התארגנו, החברים הלכו לסאונה אני נשארתי בחדר נחתי בעודי משקיף על נוף היער. בשמונה וחצי בערב, נפגשים במסעדה של בית מלון, הזמנו בירות וכל אחד הזמין את המנה שהוא מעוניין בה אכלנו צחקנו,העברנו חוויות כשסיימנו לאכול ירדנו לטייל קצת מסביב לבית המלון. התאריך 16.5.14 קמנו מוקדם בבוקר, עם סיום ארוחת הבוקר, טיפסנו על פיסגת הר גבוה, ישבנו לנוח בספסל והשקפנו על הנוף מפיסגת ההר. קשה לנטוש את הנוף המדהים הזה. כשחזרנו למלון המזוודות כבר היו מראש בקבלה, כדי שיעברו למלון הבא, סידורים אחרונים לאופניים ואנו ממשיכים בדיווש. בדרך ירד עלינו גשם זלעפות (כמו שחיים קורא לזה), מכוסים בניילונים שיאיר קנה המשכנו לדווש, לכיוון סכר נוסף, כולנו רטובים עד העצמות. לא עזר הכיסוי המגן מהגשם והוא חדר את הנילון לבגדים, אני מדווש ושומע את דמיס רוסוס באוזניות, המוסיקה משכיחה את הגשם. אחרי כ- 21 ק״מ של רכיבה בגשם, יאיר נכנס למשברון קטן וחיפש במפה, את הנמל בו המעבורת שתעביר אותנו לסיום המסלול. המתנו מעט בתחנה המעבורת הגיעה ואנחנו עם האופניים עולים עליה שטים לסוף הדנובה, על סיפון האוניה שתינו בירה, בזמן שהמעבורת חוצה את הסכר, הדלתות משני קצוות המעבורת נסגרות, ממלאים מים במעבר כדי שהמעבורת תוכל לחצות היא עולה למעלה, עוברת בסכר וממשיכה לשוט בנהר הדנובה, עד לתחנה הסופית בוינה.הורדנו את האופניים מהאוניה רכבנו לעיר למצוא את הבית מלון שהזמינו לנו מראש הגענו למלון החנינו את האופניים בחניה של בית המלון עלינו לחדרים עם המזוודות התקלחנו התלבשנו וירדנו לעיר באמצע העיר היה שוק איכרים שבתוכו כבשים שגזזו ממנו את הצמר שממנו סורגים כובעים וסוודרים והם מכרו את מרכולתם משם הסתובבנו בעיר העתיקה והחדשה לאחר מכן הלכנו לבית קפה שתינו קפה ואכלנו עוגת שטרודל טעימה משם הלכתי לקנות מכשיר שמע לשמוע מוזיקה מחברת בוש שעלה לי 200 יורו חזרנו לבית מלון חיפשנו את שאר החברה איך שהוא היתה אי הבנה והם נעלמו איך שהוא איתרנו אותם כשהם ישבו בבורגר לאחר שאכלו ארוחת ערב אני ויאיר הזמנו נקניקיה שזה הפלאפל של הגרמנים לסתום רעב ישבנו בבורגר פטפטנו הסתובבנו בעיר חבורת בנות חגגו ברחוב מסיבת רווקות כולם היו אם מזרקים ועשו שמח משם הגענו למסעדה סינת החברה היו רעבים אני לא הייתי רעב רק שתיתי בירה בירברנו צחקנו ובשעה 12 היינו בדרכנו חזרה לחדרנו בבית בעיר לינץ המלון ששמו...... התאריך17.5.14 לאחר השכמה ארוחת בוקר ירדנו לחניה סידורים אחרונים באופניים והתחלנו לדווש עברנו את העיר וגשר הדנובה עצרנו ליד אחד הסכרים הגענו לעוד עיר השקפנו לנוף לאחר רכיבה של שעתיים טעינו בדרך איך שהוא פעם ראשונה שאנו רוכבים בכביש שגם מכוניות נסעו רעדתי מפחד רק לאחר כמה קמ דיוושנו בשביל האופניים בדרך עצרנו במרכז קניות קשרנו את האופניים ושיחררנו קצת כסף לאחר הקניות יום לפני שסיימנו את מסלול הדיווש ראיתי עץ דובדבנים קראתי לחבורה ואכלנו דובדבנים ללא הגבלה היה עץ מלא דובדבנים המשכנו לרכב והגענו למסעדה של טעימות סוגים שונים ולל יין בין כוסית לכוסית קיבלנו ארוחת קלות וכולנו יושבים במסעדה בראש טוב לאחר מגן המשכנו לדוושעד העיר Melkite קשרנו את האופניים ליד תחנת רכבת רשמנו כמה קמ דיוושנו ונסענו לעיר בשם.. הגענו לבית המלון התקלחנו הסתובבנו בעיר התבוננו בארכיטקטורה של העיר ישבנו בבית קפה שתינו בירות חזרנו למלון בערב ירדנו לאכול שוארמה לאחר לאחר שהסתובב נו בעיר לאחר מכן חזרנו לחדרים כולנו התאספנו בחדר במלון האזנו למוזיקה שוחחנו צחקנו והלכנו לישון התאריך18.5.14 בבוקר ארוחת בוקר במלון הסתובבנו בקניון בכדי לקנות מתנות נסיעה לשדה התעופה וחזרנו הביתה שמחים ומאושרים לסיכום היה טיול מהמם, חוויתי, שמח עלהגיבוש הכייפי שלנו! אחרי שנתאושש קצת ונחסוך, נתכנן את היעד הבא טיול קארוונים כולל אופניים.. אני רוצה להודות מהמבוגר לצעיר א.יאיר המדריך ב.חיים ראש הקבוצה שדואג להצבעות כדי להגיע להחלטה ולבסוף הוא המחליט ללא קשר להצבעה ג נפתלי היוזם והמארגן ד.ן ציון הזורם ה.משה הקופאי ועוזר המדריך
חגיגות שנות ה70 למדינת ישראל
חגיגות שנות ה70
הודעה דרמטית בתקשורת זאב רווח יליד מרוקו וליא קנינג ילידת פולין, ידליקו משואה ביום העצמאות הקרוב,את מי בדיוק משרתת ההבהרה ששני מקבלי הדלקת המשואה הם ילידי מזרח ומערב, דהיינו מרוקו ופולין,האם זה משרת את עצם האיחוד שלנו כעם אחד ולא משנה מאין הגיע כל אחד ואחת.
מדוע נגזר עלינו, לחוש בגולה דוקא ביום עצמאותה של מדינת ישראל, במקום שנחוש מאוחדים ביום חגנו, דואגים להזכיר לנו את השוני וההבדל בין מזרח ומערב תוך ציון שמות שתי מדינות זרות, אז לא פלא שזמן שידור רב יוקדש לעדתיות ולחפירות בנושא של קיפוח ואת מי דפקו יותר, לא החכמנו...
הודעה דרמטית בתקשורת זאב רווח יליד מרוקו וליא קנינג ילידת פולין, ידליקו משואה ביום העצמאות הקרוב,את מי בדיוק משרתת ההבהרה ששני מקבלי הדלקת המשואה הם ילידי מזרח ומערב, דהיינו מרוקו ופולין,האם זה משרת את עצם האיחוד שלנו כעם אחד ולא משנה מאין הגיע כל אחד ואחת.
מדוע נגזר עלינו, לחוש בגולה דוקא ביום עצמאותה של מדינת ישראל, במקום שנחוש מאוחדים ביום חגנו, דואגים להזכיר לנו את השוני וההבדל בין מזרח ומערב תוך ציון שמות שתי מדינות זרות, אז לא פלא שזמן שידור רב יוקדש לעדתיות ולחפירות בנושא של קיפוח ואת מי דפקו יותר, לא החכמנו...
הירשם ל-
רשומות (Atom)