עברו חלפו השנים ביעף, כבר תקופה ארוכה שהקטנים שלנו כבר גדלו ורובם התעופפו מהקן, החדרים בבית התרוקנו, ולמדנו פרק בחיים בעקבות הקורונה וגיבשנו החלטה, להצטופף לנו בתוך מיני קרוואן שלא נלך לאיבוד. וכך התחיל המסע, נסענו דרך מעלה אדומים לים המלח, הישר לחוף ביאנקיני החנינו את ביתנו הנייד הקטן והחדש קרוואנינו, הלכנו לטבול במי הים, מרחנו בוץ שחור ומרפא, נהננו מכל רגע, חזרנו לקרוואן וכבר ראינו קרוואן חונה קרוב אלינו הכרנו זוג קרוואניסטים מקסים, ברברנו שתינו בירות זללנו פינוקים ופרשנו למיטה עם כריות ושמיכת פוך מהבית. למחרת בבוקר, הזוג בקרוואן השכן מעדכן אותנו שמעבר לגדר החנייה זולה יותר, שנבוא גם לשם, זרמנו איתם לאחר שוב טבילה ומריחת בוץ ומנוחת צהריים, ושם פגשנו עוד קרוואניסטים סידרנו לנו צל, אכלנו בקומונה ברברנו עד חצות. למחרת הם נשארו ואנחנו המשכנו בטיול לכיוון פארק תמנע בדרך הפסקה, ארוחת בוקר קפה פינג'ן במצדה, המשכנו בנסיעה והגענו לפארק תמנע התמקמנו אכלנו הסתובבנו באגם הפארק והלכנו לישון בהתלהבות מהקרוואן וכמה כייף בו. בוקר בוקר קמים לקפה מקינטה וממשיכים לאילת כשהקרוואן נותר ממתין בתמנע, באילת מתמקמים בחוף אלמוג המים קרים ונעימים רובצים שם עד שש ומקנחים בארוחת ערב קלילה בבית קפה סמוך,לאחר מכן חזרנו לפארק תמנע למחרת נסענו הביתה, כבר מתכננים את הנסיעה הבאה.
יום שישי, 30 באפריל 2021
יום חמישי, 8 באפריל 2021
סיפורה של הילה (דור שלישי לניצולי שואה) טרם מסעה לפולין בכתה י"ב
טרם המסע לפולין בכיתה י"א, התעקשתי לנסוע לבקר את סבא שמעון. גרנו ביבנה והוא בר"ג. סיכוי קלוש שהייתי מצליחה לגרור את אבי, אחרי יום עבודה, לנסוע (ועוד בפקקים), אך הקול הפנימי שזעק מתוכי החוצה, עשה את שלו ונסענו. סבי היה חולה מאוד, אך היה לוחם רציני ומי יצליח להביסו?! ישבתי על קצה מיטתו והבטנו זה בזו, שתיקה קשה מנשוא רק הדמעות שזלגו מעיניו ותחושת החנק. המשפט היחיד שאמר היה, שאשלח לו גלויה (אולי התכוון גלויה וירטואלית לגן עדן). באחת השיחות בפולין, כשכולם סיפרו שהם נרגשים ומחכים לחזור ולפגוש את הסבים והסבתות שהיו בשואה, להצליב מידע ולשמוע סיפורים, אמרתי נחרצות שאני כנראה אחזור ולא יהיה לי את מי לשתף, כך באמת היה. ביום בו חזרתי בלילה, הלווייתך התקיימה שעות מספר לפני כן. גדלתי אצל סבי, כמו בת. הערכים, דרך ארץ, נימוסים, קריאה וכתיבה, כפל וחילוק, סנטימטר ומטר, כל רגע מילאת בלמידה ונתת משמעות, דאגת ושמרת עליי כבבת עינך. היית מעיר אותי בבוקר בדגדוגי ציצית בעת הנחת תפילין, לקחת אותי להחליק על הקרח, לבריכה בבית הלוחם (היית גם נכה צה"ל), לעבודה שלך ובגאווה מספר לכולם שאני הנכדה שלך. המספר שהיה חקוק על ידך הוא פצע מדמם בלב כולנו. היום התבקשתי לבחור קלף שמתאר "כוח" שיש בי, בחרתי ב"אהבה"-מעבר לשפע האהבה שהרעפת, אהבת האדם שלך שבאה לידי ביטוי באמפתיה ובחסד, בחמלה, בעזרה לזולת, ביושר ובענווה, טוב לב חסר תקנה. כוח שמניע אותי, לזכותך.
יום רביעי, 7 באפריל 2021
לזכור ולא לשכוח
לזכור לא לשכוח... לא להתבייש ולהגיד את האמת; שלצערנו, כתוצאה מהשואה קמה מדינת ישראל ומכספי הפיצויים ששילמו הגרמנים למדינה בהתהוותה, כסף בעבור הסבים, הסבתות, האחים, אחיות, דודים, ודודות, ועוד...אין לי ספק שכספי הפיצויים סייעו רבות להתבססות מדינת ישראל, מיותר לציין כי הון של כסף עדיין ממתין בבנק ישראל ובמקום שיחלקו למעט ניצולי השואה שנותרו וחיים בעוני (חלקם)כנראה ממתינים שם שהם ימותו אט אט או אז לא יהיה למי לחלק כבר. לצערי זו ההיסטוריה שלי, שלך ושל כולנו.
יום שלישי, 6 באפריל 2021
טיול יום הולדת לים המלח 4.4.21 5.4.21
תאריך משמעותי ימי הולדת משפחת לבקוביץ בבוקרו של יום ראשון, נסענו לחגוג יומולדת ללאה אשתי ולאה אחותי במלון עין גדי. כמובן ששילבנו טיול על הדרך, נסענו דרך מעלה אדומים למוזיאון השומרוני הטוב, בו בעיקר ראינו פסיפסים, מערות, סירטון וארוחת בוקר בחצר המוזיאון לאחר מכן המשכנו לדיר חג'לה זהו מנזר יווני אורתודוקסי שכיפת הכנסיה עשויה מזהב. המשכנו לקאסר אל יהוד אתר טבילה לנוצרים שלפי המסורת, יוחנן הטביל את ישו שם ובני ישראל חצו משם את הירדן לארץ ישראל. האזור משמש כגבול בין ישראל לירדן. משם נסענו לחוף קליה בדרך מבנים נטושים של הלגיון הירדני. עליהם ציורי גראפיטי על קירות חיצוניים וגם פנימיים, של כל מיני אומנים והמקום נקרא גלריה מינוס 430.משם המשכנו לעין פשחה טבלנו את רגלינו בבריכות המים המתוקים, לאחר מכן סיירנו בשבילים בין קני הסוף המשכנו למצוקי דרגות, תוך נסיעה דרך עליות מפותלות עד לקצה הצוק, נושמים את הנוף המהמם של ים המלח. הגענו למלון לארוחת ערב. למחרת לאחר ארוחת בוקר סיירנו בנחל דוד, ראינו שפני סלע, איילות, מפלי מים השתכשכנו במים להנאתינו וחזרנו למלון. לאחר אתנחתא בבריכה של המלון חזרנו לחדרים למנוחה, אחר הצהריים נסענו לשחות בים המלח חזרנו לחדרים דרינק קטן, ארוחת ערב, שיחות נפש, למחרת ארוחת בוקר הפסקת קניות בערד והגענו הביתה שלווים ומרוצים.
