יום שבת, 29 באוגוסט 2026

בוביקינו

 

בוביקינו היא מילה סודית שהמצאתי במיוחד בשביל הנכדים  של סבאלה וסבתאלה היא ארץ של כיפים, צחוקים, משחקים והרפתקאות עם סבא וסבתא בכל פעם שנפגשים בקייטנת בוביקינו, נכנסים לעולם מיוחד שבו מציירים מבלים, מטיילים, משחקים, ונוסעים לבית קולנוע לראות סרטים, ויוצרים יחד זיכרונות יפים.                                                                        פירוש המילה בוביקינו היא בובי, זה חיבה ואהבה, וקינו, זה מקום קסום של הרפתקאות, לכן קייטנת בוביקינו, היא המקום שבו הנכדים סבאלה וסבתאלה עושים חיים יחד 




יום שישי, 21 באוגוסט 2026

חבריי הקרוואניסטים

                                                       


                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                            יש לי קרוואן שנים רבות, ואני מאוד אוהב את עולם הקרוואנים, אבל לאחרונה אני מוצא את עצמי שואל; האם בכלל משתלם לי להחזיק אותו? היום כשלא תמיד קל למצוא מקומות מסודרים לעגון בהם במחיר הגיוני, חשבתי לעצמי על חופשה קצרה של שלושה ימים בצפון או בדרום, עשיתי חשבון פשוט; הוצאת הקרוואן לשלושה ימים לזוג עולה לי בערך 1000 ש''ח, פחות או יותר, לזה צריך להוסיף דלק, ארוחות, בלאי, התעסקות עם הקרוואן וכמובן את הזמן והמאמץ של הגרירה וההקמה, בקלות אנחנו עוברים את 2000 השקלים, ואז מצאתי דיל של שלושה לילות במלון לזוג חצי פנסיון, אז אני שואל את עצמי; מה עדיף? לגרור את הקרוואן להתעסק, להקים, לפרק, לבשל ולשלם בערך אותו הסכום... או להגיע לקבל חדר מסודר, ארוחות בוקר וערב, להחנות את הרכב ולצאת לטייל בראש שקט? מצד שני, יש משהו בקרוואן שאין במלון, החופש, העצמאות, הקפה של הבוקר, התחושה שאפשר לקום ולנסוע כמעט לכל מקום, אז חבריי הקרוואניסטים, אני באמת מתלבט; האם הגיע הזמן להיפרד מהקרוואן, או שעדיין יש לו מקום בחיים שלנו? אשמח לשמוע מכם, מה אתם הייתם עושים במקומי 




נפתלי לבקוביץ - מסע חיים, סיפורים, טיולים ומשפחה.

מפח נפש גדול מהחלום לשלום של דור תמונת הכותרת

                                                                                                                                                                                   


                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                מאז שנולדתי ועד השביעה באוקטובר דיברנו על שלום, חלמנו על שלום, ירדנו על ברכינו למען השלום, התפשרנו וניסינו שוב ושוב להגיע להבנות עם שכנינו, ומה קיבלנו בסופו של דבר? בומבה בפרצוף. אחרי השבעה באוקטובר משהו עמוק השתנה אצל רבים מאיתנו, האמונה בכוונות הטובות של שכנינו נפגעת קשות, היום, בלית ברירה, רבים מאיתנו הפכו לימניים יותר, ציוניים יותר ונחושים יותר להגן על המדינה שלנו, אבל האם ויתרנו על חלום השלום? לא. השלום עדיין חשוב לנו, אבל היום חובת ההוכחה נמצאת קודם כול בצד השני, אנחנו רוצים לראות מעשים לא רק מילים, ועד אז נחכה לבחירות, אני מקווה שנצליח להחליף את הממשלה, לא רק בגלל מחלוקות פוליטיות, אלא בעיקר כדי לעשות שלום בית במדינת ישראל. להפסיק את השנאה, להוריד את הלהבות, לדבר זה לזה ולזכור שכולנו חיים כאן יחד, אולי הגיע הזמן לפתוח דף חדש, דף חדש למען מדינת ישראל, למען הילדים והנכדים שלנו, ולמען עתיד טוב יותר. את חלום השלום לא חייבים למחוק, אבל קודם כול, צריך לעשות שלום בינינו. 

יום חמישי, 20 באוגוסט 2026

48 שנות נישואין, 20 לאוגוסט

 

לא יאומן כי יסופר, וואחד תקופה! 48 שנים של הבנה, אהבה, חברות, חוויות, התרגשויות, עליות, ירידות ובעיקר, חיים משותפים, הזמן חולף בצ'יק... פרנסנו, גידלנו, חינכנו, עברנו יחד כל כך הרבה, והיום, ממרומי גילנו, אנחנו מסתכלים בסיפוק על התוצאות ומרגישים שעשינו עבודה לא רעה בכלל, מאחל לנו שעוד הרבה שנים כאלה ימשיכו להגיע, עם הרבה הרבה בריאות, אושר, כושר, נחת, צחוקים, רוגע ובעיקר, הרבה הרבה אהבה, לחיים שלנו, לחברות שלנו ולכל מה שעוד מחכה לנו בדרך            48 שנים, ורק התחלנו. 

יום שבת, 15 באוגוסט 2026

שגרת גמלאים בחופשת אוגוסט, בקייטנת בוביקינו

9.8.26 יום ראשון                                                                                                                                                   כרגיל הבוקר התחיל בקטיף של דלי סברסים, כולי התמלאתי בקוצים, אבל כבר התרגלנו לזה, קילפתי את הסברסים, כמובן שטעמנו, ומהם הכנתי מיץ סברסים, אני ולא הרמנו כוסית לחיים ממיץ הסברסים שלנו, בערב קיבלתי טלפון מהנכד הכדורסלן אלעד, שאגיע לתחנת הרכבת מערב לאסוף אותו לבית משפחת לבקוביץ, כמובן שנסעתי בשמחה, אכלנו ארוחת ערב, ניהלנו שיחות נפש והלכנו לישון


10.8.26 יום שני מוקדם בבוקר ניסיתי להעיר את הנכד אלעד כדי שנצא לדווש באופניים, אבל הוא התפנק וישן עש שעה 11 בבוקר, להפתעתי ולשמחתנו, הנכדים שיר, ליבי, ודור הופיעו, אכלנו ארוחת צהריים, נחנו קצת, ובערב כולנו שיחקנו טניס, חזרנו הביתה לארוחת ערב, והנכדים נשארו לישון בבית משפחת לבקוביץ,                                                                        11.8.26יום שלישי ליטל הגיעה עם נדב ודריה, לאחר ארוחת בוקר אני דור ונדב יצאנו לדווש באופניים לכיוון פארק השרון, בדרך עצרנו במתקני המשחקים והגינות, היה חם מאוד, הזענו לא מעט, אבל בסופו של דבר הגענו הביתה שמחים ומאושרים, בערב הלכנו לבריכה עם נדב ליבי ודור, השתכשכנו במים, נהננו וחזרנו הביתה, התקלחנו, אכלנו ארוחת ערב, והנכדים עברו למצב של פינוק ממתקים, גלידות, ארטיקים והשתוללות עד שנרדמו                                                                               12.8.26 יום רביעי קמנו מוקדם ונסענו לראות סרט ''גרייסי ופדרו'' ביס פלאנט, כמובן שאי אפשר סרט בלי פופקורן, לאחר הסרט נדב אכל המבורגר אני הסבתא ודור הסתפקנו בגלידה, חזרנו הביתה אכלנו המבורגר צ'יפס מעשי ידיי הסבתא והסבא ונחנו קצת בצהריים, בשעה22.00 יצאנו שוב, אני ליבי דור נדב ויקיר, לשחק טניס, שיחקנו עד 23.15 ואז כיבו את האורות, בעזרת הפנסים של הפלאפונים אספנו את כדורי הטניס , וחזרנו הביתה לארוחת ערב, הנכדים עוד הספיקו להשתולל קצת לפני השינה 




13.8.26 יום חמישי, קמים מוקדם בבוקר, אני ונדב יצאנו לדווש באופניים, ולצערנו דור לא רצה להצטרף, המשכנו לדווש ולעשות את המסלול שלנו, בדרך עצרנו לשתות, ואז אתגרתי את נדב לדווש בשטח, במהלך הרכיבה נדב נפל מהאופניים, התלונן קצת, יאמר לזכותו לא ויתר והמשיך לדווש לבסוף הגענו הביתה שמחים ומאושרים מההרפתקה, אכלנו צהרים ולאחר מכן החזרנו את נדב לביתו באשקלון, הנכד נפרד מאיתנו שמח ומאושר וכבר מחכה להמשך קייטנת בוביקינו. 

14.8.26 יום שישי, הבית חזר לשגרה, כלומר, הגיע הזמן לנקות את כל הבלגן שהנכדים השאירו אחריהם ניקינו את הבית, ולאחר מכן הלכתי לחדר כושר, הליכה, משקולות, ולאחר מכן סאונה יבשה חזרתי הביתה ארוחת צהרים ומנוחה, בערב יצאנו לסרט ''בחזרה להימליה'' עם אחותי ובעלה, הסרט היה מרתק שעתיים של הנאה, לאחר הסרט ישבנו במסעדה, אכלנו שוחחנו על הא ודא, חזרנו הביתה, השלמנו בטלוויזיה את מה שפספסנו במהלך השבוע, ולבסוף הלכנו לישון.                                  15.8.26 יום שבת, של מנוחה, אחרי כמה ימים עמוסים במיוחד בקייטנת בוביקינו, הגיע הזמן לעצור קצת, לנוח, לאגור כוחות ולהתכונן להמשך                                                                                                                                                וככה נראים החיים שלנו בגמלאות, קפה, סברסים, אופניים, טניס, בריכה, סרטים, ארוחות, נכדים, צחוקים, קצת בלגן, והרבה מאוד אהבה, קייטנת בוביקינו ממשיכה, ואנחנו כבר מחכים להרפתקה הבאה. 

 


































יום שני, 10 באוגוסט 2026

בחירות, בחירות, בחירות גורליות

 

לדעתי, זוהי אחת ממערכות הבחירות הגורליות ביותר מאז קום המדינה, המזרח תיכון השתנה, העולם השתנה, וגם מדינת ישראל נמצאת בצומת דרכים, אולי יותר מתמיד, אני חושב שהגיע הזמן שכל אחד ואחת מאיתנו יעצור לרגע, יסתכלו סביב, יחשבו ויבחנו את המציאות בעיניים פתוחות, ישנם מצביעים שמצביעים מדור לדור לאותה מפלגה, כך הצביעו ההורים, כך מצביעם הילדים וכך מצביעים הנכדים, בלי לבדוק מחדש מה נכון למדינה ומה באמת מתאים למציאות של היום, בעיניי, בבחירות גורליות כאלה לא צריך להצביע באופן אוטומטי, צריך להסתכל ימינה ושמאלה, לשמוע דעות שונות, לבחון את המועמדים ואת הערכים שלהם, ובעיקר לחשוב על מדינת ישראל ועל עתידה, ולכן אני פונה למפלגות הקטנות, שאולי יעברו את אחוז החסימה ואולי לא, שהתחברו בבקשה לאייזנקוט, בנט, הדתי לאומי כיפות סרוגות, תמצאו את הדרך להתחבר, אני מאמין שאפשר להקים גוש ימני, מרכזי, עם ציבור הדתי לאומי, שיהיה חזק, יציב ומאוחד, ויחזיר לפוליטיקה ערכים של אחריות, מנהיגות, ציונות, אחדות ואהבת המדינה, זה הזמן להסתכל מעבר לאגו ולמפלגה האישית, זה הזמן לחשוב על מדינת ישראל, מאחל הצלחה לעם ישראל ולמדינת ישראל  

יום שישי, 7 באוגוסט 2026

יום שגרתי בחיי גמלאי חתונה, טבע ומשפחה

 

התאריך 6.8.26 הוזמנו לחתונה משפחתית בבית אורן, בתחילה ניסינו להזמין צימר באזור כדי לשלב לינה, אך לא מצאנו מקום מתאים, ולכן החלטנו להפוך את היום כולו ליום של בילוי ונופש, את הבוקר פתחנו כהרגלינו, עם קפה מקינטה משובח, לאחר מכן יצאתי לחדר כושר, הליכה ומשקולות, ובת זוגתי נהנתה משיעור התעמלות במים, כשחזרנו הביתה התארגנו, הכנו את הבגדים לחתונה ויצאנו לדרך, התחנה הראשונה הייתה קיסריה, טיילנו בין העתיקות והגלריות, ספגנו את האווירה המיוחדת של המקום וישבנו בבית קפה מול הים, מולנו נפרשו המפרצונים, וצוללנים צבעו את המים בתנועה מתמדת, אכלנו פוקצ'ה וסלט טרי, וסיימנו עם אספרסו טוב, משם המשכנו לשוויצריה הקטנה, עצרנו בלב הטבע, הוצאתי את הפינג'ן ואת הגזייה והכנתי קפה ריחני, ישבנו בשקט, נהנינו מהנוף ומהשלווה, רגע קטן של מנוחה לפני האירוע, לאחר הקפה החלפנו בגדים ונסענו לחתונה בבית אורן, קיבלנו את בני המשפחה בחיבוקים ובנשיקות, נשנשנו סושי, ונהנינו מהאווירה החגיגית, הריקודים של החתן והכלה, המשפחה והחברים היו מרגשים, והתזמורת הוסיפה שמחה ואנרגיה לכל הערב, לאחר טקס הברכות התיישבנו כל בני המשפחה סביב שולחן ארוך, זו הייתה אחת החתונות הנעימות שחווינו, אפשר היה לשוחח, לשמוע זה את זה ולהחליף חוויות, דבר שלא תמיד מתאפשר בחתונות שבהן המוזיקה חזקה מדי, האוכל היה טעים, האווירה הייתה משפחתית וחמה, והערב כולו הותיר בליבנו תחושת שמחה ואושר, חזרנו הביתה עייפים, אך עם חיוך גדול, מלאי חוויות מיום שהצליח לשלב טבע, ים, משפחה ואהבה

חופשת אוגוסט בקייטנת בוביקינו

 

התאריך 2.8.26 יום נוסף של קייטנת בוביקינו יצא לדרך, נכדי משפחת לוסקי הגיעו ללון בבית משפחת לבקוביץ, ואנחנו שמחנו לארח אותם ליום מלא חוויות, את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר קונטיננטלית עשירה וטעימה, לאחר מכן יצאה סבתא לאה עם הנכדות לקניות, ואני נשארתי עם דור, שיחקנו יחד טניס, כדורגל, ושוחחנו על כל מיני נושאים, רגעים פשוטים של יחד, שממלאים את הלב, לקראת הצהריים חזרו הסבתא והנכדות, וכולן הכינו יחד ארוחת צהריים נפלאה, נהנינו מכל ביס, ובעיקר מהאווירה המשפחתית החמה שסבבה את השולחן, אחר הצהריים לימדתי את ליבי את יסודות הצורפות היא הישקיעה גילתה סבלנות ויצירתיות ובסיום הכינה תכשיט יפהפה מעשה ידיה להתפאר
לקראת ערב יצאתי עם דור לבריכה, שחינו, צחקנו, השתוללנו במים ונהננו מכל רגע, עד שהכריזו על סגירת הבריכה, בסיום היום התקלחנו, אכלנו יחד ארוחת ערב, והגיע הזמן להיפרד, הנכדים חזרו הביתה עם רגשות מעורבים, מעט עצובים שהיום המיוחד הסתיים, אך בעיקר שמחים ומלאי חוויות על הזמן הנפלא שבילו עם סבאלה וסבתאלה