יום שלישי, 29 בספטמבר 2020

סיפור קטן לילדודס

 אבא ואימא הביאו ילד חדש לעולם אח קטנצ'יק חמודי כזה באנו לבקרו בבית החולים, אימושקה שלנו שעברה הריון לא קל, עם בחילות, חרדות ולידה לא קלה, אנחנו שמחים בראותנו את אחינו האהוב והקטנטן, ואיך קוראים לא תנחשו? נו...נו...מי יודע מה שמו? בוביקינו. ואנחנו האחים מלטפים, רבים, מי יחזיק את בוביקינו שלנו ראשון. בחלוף מספר ימים הוצאנו את התינוקי מבית חולים ליולדות, והגענו עם בוביקינו הביתה, לפני שהיגענו קישטנו עם סבתוש וסבוש בבלונים את הבית, ושלט גדול בכניסה לבית ברוך הבא בוביקינו, קיבלנו אותו בשמחה בביתנו הקטנטן ובחדרו המסודר והיפה, בוביקינו שלנו גודל וגודל,עושה קקי ופיפי איחס מסריח בחיתולי,אמא ואבא מחליפים לו חיתולי, בוביקינו גם יודע לבכות בעיקר בלילה כשרוצים לישון, אהההה בכי גם אנחנו בוכים רוצים להחליף לו חיתולי,טוב,ביחד נחליף אמא אומרת...וכך בוביקינו שלנו ממשיך לגדול ולגדול,מפיו הקטן יוצאים קולות חמודים וגרגורים שאנו לא מבינים, אההה מושיט את היד ומראה מה הוא רוצה, לאט לאט אנחנו מלמדים את בוביקינו לשבת בסיר  ולעשות קקי, הוא יושב ויושב ובסוף קם מבלי לעשות דבר ורק שהוא קם מהסיר,הוא עושה קקי סוף סוף אבל...מחוץ לסיר, וכך לאט לאט,מרגילים אותו לסיר ובוביקינו גודל וגודל וגם מתרגל לעשות קקי בשירותים, וגם לדבר למד ומוציא מפיו מילים; אאאבא,אמאאא,סבתאאא,סבאאא,ועוד...וכך עם השנים שעוברות במהירות,גדל הילד הולך לגן טרום טרום חובה, גן טרום חובה,ואז לבית הספר.

אין תגובות: