יום שישי, 10 במרץ 2023

סיפור טרי מהתנור בנושא; חינוך

לקחתי את נכדתי לגן שעשועים, שחקה במתקנים, מתקן אחד היה תפוס על-ידי ילד, שישב במתקן ועיין בנייד שלו, לא שיחק במתקן, נכדתי נגשה אליו אמרה לי, סבא אני רוצה לשחק במתקן והילד סתם יושב בו ולא משחק, אמרתי לה תבקשי ממנו, היא התביישה ושכנעתי אותה שתלך, לבסוף הלכה לילד ובקשה לשחק במתקן עליו סתם ישב, הילד סירב, הנכדה באה אלי עם ראש למטה, בבושת פנים ואמרה שהוא סירב, לפנות לה את המתקן, ניגשתי לילד ביקשתי בעדינות לתת לה את המתקן היות והוא לא משחק בו ממילא אלא משחק בנייד שלו, בעודני מנסה לרכך אותו. לפתע הוא אומר לי, שכולם אומרים לו שהוא פח אשפה ואין לא חברים, בקיצור שפך את ליבו, לבסוף אמר לי, תראה איך אני משחק במתקן, תוך שהוא מראה לי את יכולותיו, הצעתי שאחזיק לו את הנייד כדי שיוכל לשחק עם שתי ידיו והוא הסכים, שמרתי לו על הנייד בעודו משחק, לבסוף סיים ופינה מרצונו את המתקן לשמחת נכדתי, שעלתה על המתקן בשמחה ובששון וכך תפסתי שתי ציפורים במכה, השתמשתי בפסיכולוגיה וגם הייתי מחנך הכל ברוגע ובשלווה.

2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אין עליך כול הכבוד על הגישה ההתחשבות והחינוך

אנונימי אמר/ה...

סיפור יפה!